לפנות ערב ביום ג' הנ"ל, הלכנו לבית המדרש 'שערי תפלה' של הגביר הנ"ל באלכסנדריא, וכבר אנשי הספרדים (פרענקין) דשם עמדו באמצע תפלת לחש דשמונה עשרה של מנחה, השליח ציבור העומד על הבימה (העומדת בתווך הבית המדרש) התחיל השמונה עשרה דחזרה בקול נגינת התפלה כדרכם, ובמבטא הספרדית אשר עדיין רחוקה היה ממנו וכמו זר נחשב אצלינו, ושיעור לימודם שבין מנחה למעריב ביטלו אז לכבודו של רבינו, ופינו מקום לתפלתינו בנוסח ובמנין שלנו (רק הבעל תפלה אצל השלחן כנ"ל, כמנהג המקום). אחר כך תדיר קודם, התפללו הספרדיים ערבית וספירת העומר. ואחריהם התפללנו שוב בציבור שלנו לנגדם, והמה ראו כן תמהו, בפרט בשמעם קול עוז של מרן בספירת העומר ותפלת הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש וכו'. הכרנו באנשי המקום סימני רגש ונשקו ידי מרן בפרידת שלום וברכת דרך הצלחה בכל אותות הכבוד.
מתוך הספר "מסעות ירושלים" על מסעו של האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה"מנחת אלעזר" לבקר בירושלים אצל ה"סבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי בשנת ה'תר"צ (1930). על ספר זה שמעתי לראשונה ממו"ר הרב יהושע בן-מאיר, ולפני מספר שבועות ב"מכתבים בלוג" נכתב שהוא זמין בהוצאה חדשה יחסית ברשת (כאן). הקטע המובא לעיל מעמ' מו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.