דיברנו על המדרש הזה בשנה שעברה (קישור):
אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה משל למלך שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם שאיני יכול להניח את בתי כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר ועשו לי מקדש: (שמות רבה לג)
השנה חשבתי להעיר הערה קצרה בדרך אחרת מהדרך בה הלכנו שנה שעברה (דומני ששמעתי פעם כיוון דומה ממו"ר הרב שבתי רפפורט, אשמח אם אחד מחברי יוכל לאשש).
המלך במדרש מבקש מחתנו המיועד להכין עבורו חדר "בכל מקום שאתה הולך". זאת בגלל שהפרידה מהבת קשה לו. באופן זה הקב"ה מבקש מישראל שיכינו עבורו בית אחד כדי שיוכל לדור בתוכו ולהיות אצל התורה שניתנה לישראל.
אך יש לשים לב למשל זה. המלך איננו מציע לחתן להשאר בביתו. הוא גם לא מודיע לחתן שהוא מצטרף אליו למסע שלו חזרה לארץ מוצאו. הסברה גם נותנת שהמלך איננו יכול כך סתם לעזוב את מקום ממלכתו וללכת לטייל עם חתנו ובתו. המלך מבקש שבכל מקום בו יחיו, יכינו עבורו חדר. החדר הזה איננו הולך להיות ביתו החדש של המלך אלא החדר משמש אפשרות לבוא ולגור אצל הבת.
כך גם במשכן. המשכן איננו ביתו של הקב"ה הלא השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. המשכן נועד לתת אפשרות להקב"ה לבוא ולשכון בקרב ישראל. באופן זה יש להבין את השמחה הגדולה בעת סיום בניית המשכן כשהקב"ה באמת בוחר לבוא ולשכון בתוך ישראל. אך בהגדרה, המשכן איננו מקום שבהכרח הקב"ה צריך להשרות בו את שכינתו, אלא מקום שבו יש להקב"ה האפשרות לבוא ולשכון בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.