"אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"

"למה הזכיר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולא אמר שעשיתי שמים וארץ" - שאלה זו נשאל רבי אברהם אבן-עזרא על ידי ידידו רבי יהודה הלוי.
וכך השיב לו ראב"ע (אבן עזרא שמות פרק כ פסוק א):
דע, כי אין מעלות בני אדם שוות באמונתם בלבם, שהם מאמינים בשם הנכבד. כי הרבים מאמינים להשמעות אזנים שיאמר להם אדוניהם ככה. ולמעלה מהם, שראו זה כתוב בדברי התורה שנתן השם למשה. ואם יבוא אפיקורס לערער, כי אין אלהים, ישימו ידם לפיהם, כי לא ידעו להשיב. ואשר נשאו לבו ללמוד חכמות, שהם כמו מעלות לעלות בהם אל מקום חפצו, יכיר מעשה השם במתכות ובצמחים ובחיות, ובגוף האדם בעצמו, שידע מעשה כל אבר ואבר כפי התולדות, ולמה היה על זאת המתכונת, ויגבה לבו אחרי כן לדעת דברי הגלגלים, שהם מעשה השם בעולם האמצעי שהוא עומד, וידע זמן מתי תקדר השמש או הלבנה, וכמה יקדר השמש ממנה, גם ידע הלבנה למה נקדרה ומי גרם לה. וכל אלה ידע בראיות גמורות שאין בהם ספק. ומדרכי השם ידע המשכיל את השם

כלומר, ישנם דרגות שונות. האמונה בה' שהוציא את ישראל ממצרים זו אמונה בדרגה פחותה. האמונה היותר נעלה זו האמונה בה' שברא את השמים והארץ, ולאמונה זו מגיעים ע"י התבוננות בטבע והבנת התהליכים המתרחשים בעולם. ההמון איננו מסוגל לקלוט את האמונה הנעלה ולכן לו יש לספר סיפורים כמו יציאת מצרים שזה דבר שהוא יכול להתחבר אליו. כך השיב ראב"ע לשאלתו של ריה"ל.

אנו מוצאים שרבי יהודה הלוי התמודד עם אותה השאלה בתחילת חיבורו "הכוזרי". כאשר החבר נשאל ממלך הכוזרים במה הוא מאמין הוא משיב (ספר הכוזרי מאמר א אות יא):
אנחנו מאמינים באלהי אברהם יצחק ויעקב המוציא את בני ישראל ממצרים באותות ובמופתים ובמסות, והמכלכלם במדבר, והמנחילם את ארץ כנען, אחר אשר העבירם את הים והירדן במופתים גדולים, ושלח משה בתורתו, ואחר כך כמה אלפי נביאים אחריו מזהירים על תורתו, מיעדים בגמול הטוב לשומרה, ועונש הקשה לממרה אותה. ואנחנו מאמינים בכל מה שכתוב בתורה, והדברים ארוכים.

ולאחר שהמלך מקשה עליו מדוע אין הוא אומר שהוא מאמין בה' שברא את השמים והארץ, משיב החבר במשל מלך הודו:
אילו היו אומרים לך כי מלך הודו איש חסד ראוי לרוממו ולתת כבוד לשמו ולספר מעשיו במה שיגיע אליך מצדק אנשי ארצו ומדותם הטובות, ושמשאם ומתנם באמונה, ההיית חיב בזה?
ואם היו באים אליך שלוחיו בתשורות הודיות, אינך מסתפק שאינם נמצאים אלא בארץ הודו בארמנות המלכים, בכתב מפורסם שהוא מאתו, ועמו רפואות שהן רופאות אותך מחליך, ושומרות עליך בריאותך, וסמי המות לשונאיך והנלחמים בך, שאתה יוצא להם בהם וממית אותם מבלי כלי מלחמה, ההיית חייב להיות סר אל משמעתו ואל עבודתו?
ואם ישאלך השואל עליו במה תתאר אותו?

ולאחר שהמלך משיב שהוא היה מתאר אותו בדברים "בתארים אשר התבררו אצלי", מוכיח לו החבר:
על הדרך הזה השיבותיך כאשר שאלתני. וכן פתח משה לדבר עם פרעה כשאמר לו אלהי העברים שלחני אליך, ר"ל אלהי אברהם יצחק ויעקב מפני שהיה אברהם מפורסם אצל האומות, וכי התחבר אליהם דבר האלהים והנהיג אותם ועשה להם נפלאות, ולא אמר אלהי השמים והארץ שלחני אליך, ולא בוראי ובוראך. וכן פתח אלהים דבריו אל המון ישראל: "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", ולא אמר: "אני בורא העולם ובוראכם": וכן פתחתי לך מלך הכוזר כאשר שאלתני על אמונתי, השיבותיך מה שאני חייב בו וחייבין בו כל קהל ישראל, אשר התברר אצלם המעמד ההוא בראות עיניהם, ואחר כן הקבלה הנמשכת שהיא כמראה העין:

כלומר, שהאמונה שלנו מוכחת מפני שאנו (עם ישראל) ראינו את גדלו של הקב"ה ביציאת מצרים.

ועתה יש לשאול, האם ריה"ל מסכים עם דבריו של ראב"ע או שהוא שמע את דבריו של האבן-עזרא והלך וכתב טעם אחר בספרו?
מפי מרצה ותיק באקדמיה בתחום מחשבת ישראל שמעתי שבאקדמיה מקובל לומר שיש כאן מחלוקת חזיתית: ריה"ל סובר שהאמונה המבוססת היא זו שמגיעה במסורה מפי אלו שראו בעיניהם, ואילו ראב"ע סבור שהאמונה המבוססת ביותר היא זו שהאדם מגיע אליה באמצעות מחקר.
בזמנו כששמעתי את זה, טענתי שזה בכלל לא מוכרח. שכן, גם האבן-עזרא מודה שהדרגה הנמוכה של האמונה זה האמונה המתבססת על יציאת מצרים, וזו האמונה שיש לדבר עליה עם המון העם. לכאורה, יש מקום לומר שריה"ל מגשים את דבריו של ראב"ע בכך שהוא מדבר עם מלך כוזר, השייך להמון בענייני אמונה, דווקא ביציאת מצרים.
כיום אני יותר נוטה למה שאמר לי אותו מרצה. איננו רואים בספר הכוזרי איזה שהוא ניסיון מצד החבר להביא את המלך לאיזה שהוא אמונה מבוססת יותר מתוך מחקר מדעי הטבע. כמו כן, אני חושב שניתן להביא ראיה גם מהלך המחשבה המקובל היום (כן, אני יודע שהנקודה הזו מחודשת ומן הסתם נתונה לביקורת). כיום, קשה מאד לומר שמחקר מדעי הטבע והבנת פעולת גוף האדם יוביל אדם לאמונה, לעומת זאת, האמונה המתבססת על מסורת אבות היא אמונה מבוססת. במילים אחרות, האמונה המקובלת היום היא זו של ריה"ל ולא של ראב"ע, כך נדמה לי לפחות.