מכיוון שאין לי יותר זמן לכתוב הערב, החלטתי לערוך ניסוי. הפעם, אני מפרסם את הפוסט הזה כפי שהוא, כתוב רק למחצה - עם השאלות בלבד. אתם מוזמנים במהלך הערב ומחר לכתוב בתיבת התגובות את רעיונותיכם. מחר בערב בעז"ה אמשיך את הפוסט בעזרת הרעיונות שאתם תכתבו או מהרעיונות שלי.
"אשר לא ידע את יוסף" וכי לא היה מכיר את יוסף? אמר רבי אבין: משל לאחד שרגם אוהבו של המלך. אמר המלך: התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך. לכך כתב עליו המקרא, כלומר היום "אשר לא ידע את יוסף" למחר הוא עתיד לומר (שמות ה, ב) "לא ידעתי את ה'":
המדרש ממשיל משל - משל למלך שאדם אחד רגם את אוהבו. המלך פסק כי יש להרוג את הרוגם, כי אם הוא אינו מפחד לרגום את אוהבו של המלך יש חשש שגם במלך הוא יעיז לפגוע. הנמשל, עפ"י המדרש, הוא שפרעה פגע ראשית באוהבו של המלך וכמו אותו רוגם מהמשל יש חשש שפרעה יפגע גם במלך עצמו.
הבה נעיין בנמשל.
מיהו אוהבו של המלך שבו פרעה פוגע? לדעתי, אפשר להציע שתי אפשרויות: יוסף או עם ישראל. בזה שפרעה "לא ידע את יוסף" ניתן לומר שהוא פוגע ביוסף, ואפשר גם לומר שבזה שהוא איננו יודע את נציגם של עם ישראל בבית המלוכה הוא פוגע בעם ישראל.
וכעת יש לגשת לשאלה הגדולה העולה ממדרש זה. לכאורה העיקר חסר מן הספר. במשל, המלך פוגע במי שפגע באוהבו בטרם יוכל לפגוע במלך עצמו, אך בנמשל הקטע הזה נעלם כלא היה. אכן יש חשש שמי ש"לא ידע את יוסף" ימשיך ויאמר "לא ידעתי את ה'", אך אין שום תגובה מצד המלך. התגובה תגיע רק אחרי שאכן פרעה מגיע לדרגת "לא ידעתי את ה'".
אז מה המדרש הזה רוצה ללמד אותנו?
המשך מיום י"ט טבת:
אני אלך בדרך בה הלך אלחנן בתגובתו. המדרש פותח בשאלה "וכי לא היה מכיר את יוסף?", כלומר מה החשיבות בסיפור העובדה שפרעה לא ידע את יוסף? האם היה חסר משהו במכלול הספרותי של הסיפור אם לא היינו יודעים שפרעה לא ידע את יוסף?
המדרש עונה במשל שהסברנו לעיל, כלומר הפגיעה במלך התחילה בדברים קטנים שלכאורה אינם קשורים כלל למלך. את רגימת אוהבו של המלך ניתן לפרשן כסכסוך שלא קשורה כלל למלך, וכך גם את פסילת מורשתו של יוסף. אך המדרש בא להדגיש - הדברים קשורים, רק אדם שלא מרגיש את נוכחותו של המלך יכול להרשות לעצמו (גם במקרה של סכסוך אחר) לפגוע באוהבו של המלך.
במשל המלך מתיז את ראשו של הפוגע באוהבו, ובנמשל (למרות דבריו של חגי שאהבתי) המלך איננו פוגע בפרעה עד שהלה אומר "לא ידעתי את ה'". מלך בשר ודם איננו יכול להרשות שאדם הפוגע בו יחיה, שכן אם הפוגע יחיה אז הוא עצמו כנראה שלא יחיה - הפגיעה היא ממשית. מלך מלכי המלכים יכול "להרשות לעצמו" שלא לפגוע גם במי שעתיד לומר "לא ידעתי את ה'" כי אדם כזה לא "פוגע בה'" ובודאי שאין הוא מאיים עליו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.