לשלושה באלול

בג' באלול מגיעה לאנסחדה (מחנה הכשרה של פאג"י לקראת עליה לא"י) הידיעה על פטירתו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מייסד הרבנות הראשית בארץ ישראל ורבה הראשי של ארץ ישראל וירושלים. השפעתו של מרן הרב חובקת זרועות עולם. בערב נאספים כל חברי ההכשרה בבית הכנסת, אליהם מצטרפים גם מעט מבני המקום, ושלמה (לימים: הרב שלמה מן-ההר) עומד על הבימה ונושא הספד נרגש לגדול ישראל שהסתלק מעולמנו.

ברבות השנים זכה אבא (הרב מן-ההר) להשיא ארבע מבנותיו לתלמידים מישיבת "מרכז הרב", הישיבה המרכזית העולמית, שיסד הרב קוק זצ"ל בירושלים. פעמים רבות היה אומר, שזכה לכך, הודות להספד שנשא באותו מעמד.

(מתוך "ההר הטוב הזה", הרבנית פועה שטיינר, עמ' 111).

במהלך השיחה איתו (עם הרב חיים סרנא, מראשי ישיבת חברון) שאלתי אותו מדוע לחרדים יש גישה כה שלילית ביחס לכתביו הפילוסופיים של הרב קוק זצ"ל ותשובתו היתה מאירה מאד. הוא אמר לי שאדם יכול לדפדף על פני עמודים רבים בחיבוריו הפילוסופיים של הרב ולא להיתקל באף מאמר חז"ל. הוא עמד על כך שחיבור "כשר" בנושאי השקפה חייב לצטט מאמרי חז"ל באופן תדיר.

(תרגום שלי לדבריו של פרופ' מרק (מלך) שפירא מתוך רשימה שפירסם בספרים בלוג - לינק)

באופן שטחי העולם היהודי-הדתי מתחלק היום לשני חלקים: אלו שמעריצים את הרב קוק ואלו שנלחמים (או לכל הפחות מסתייגים) בזכרו. האמת היא שיש הרבה באמצע. אני חושב שכל אחד שזכרו של הרב קוק חשובה לו צריך לשאול את עצמו האם נעשים הפעולות הנכונות על מנת להנחיל את זכרו של הרב לדור הצעיר ולציבורים יותר רחבים מאשר "ישיבות הקו".

אתן מספר דוגמאות:

א. בחב"ד התחילו להוציא בשנים האחרונות את גליונות "מעיינותיך" ואת סדרת "חסידות מבוארת", הגליונות והספרים הללו עוסקים בעניינים עמוקים מאד בצורה יסודית ומעמיקה אך עם זאת באופן שהאדם חסר הרקע בחסידות יכול להבינם ולרדת לעומקם. טובי המוחות עמלים על חשיבה כיצד להתאים את הדברים לקורא בן זמנינו, והם רואים הצלחה אדירה במעשי ידיהם. האם קיים כיום מפעל דומה בכתבי הרב? מתי נזכה לראות גליונות של "אורותיך" ו"אורותיך לצעירים" עם מאמרים הנכתבים ע"י טובי המרצים וההוגים בתורת הרב (גם אם הם לא למדו אצל הרצי"ה)?

ב. לפני כמה חדשים התחלתי למסור שיעור במסכת ברכות. רציתי לצורך כך לקנות את "עין אי"ה" על ברכות. לתדהמתי גליתי שהמקום היחיד שאני יכול להשיג את הספרים במחיר סביר זה בישיבת מרכז הרב, מקום שלצערי לא יוצא לי לפקוד ביום-יום. עתה, נשווה זאת שוב לחב"ד. מלבד זאת שיש חנויות ספרים של חב"ד ברשת, יש גישה לכל כתבי נשיאי חב"ד און-ליין ברשת. אני לא חולם שמוסד הרב קוק יעלו את כל ספרי הרב שבהוצאתם לרשת, אבל אולי אפשר להעלות לפחות את הדברים הפשוטים יותר, מאמרי הראי"ה וכד'.

ג. אני חושב שיש הרבה אמת בדברים שהבאתי לעיל משמו של הרב סרנא. אדם הלומד את כתבי הרב קוק שואל את עצמו תדיר מה המקור לדברים שהרב כותב? האם דברים אלו מוסכמים או שהם מהווים חידוש על פני החיבורים שנכתבו לפניו? הגיע הזמן שתלמידיו של הרב יתחילו להוציא לאור כתבים של הרב בצורה מהודרת עם הפנייה למקורות דומים ועם השוואה למקורות וחיבורים שונים. אם אלו הרואים עצמם תלמידי הרב לא יכולים לעשות זאת, אני חושב שיש מקום להציע זאת לחוקרים יראי שמיים באקדמיה שיכולים לעבוד על הדברים ביסודיות ועם מימון לצורך קבלת תואר וכד'. [כן, אני יודע שיותר קל כיום לראות את כתב ידו של הרמב"ם מאשר את כתב ידו של הרב קוק, אבל את העניין הזה נשאיר לזמן אחר.]