השכלה תורנית גבוהה

בשבת האחרונה צדה את עיני הודעה שהתפרסמה בעלון "שיחת השבוע" של צעירי אגודת חב"ד. זה לשונה:
מל"מ, מכון להכשרה מקצועית, פותח קורסים מיוחדים למעוניינים לקבל תואר רבנות "השכלה תורנית גבוהה". הקורסים נערכים בכל ערי הארץ, ומוכרים על ידי הרבנות הראשית.

כאחד שבעברו למד ונבחן במבחני הרבנות עבור הסמכת "יורה יורה" עניין אותי לדעת אילו קורסים ניתן לעשות על מנת לקבל תואר רבנות. התקשרתי למספר הטלפון המצורף והפקידה הסבירה לי שמדובר בקורס שאורכו שלושה חדשים וכולל שמונה שעות שבועיות (סך הכל 80-100 שעות) ובתום הלימודים ניתן לגשת למבחנים של הרבנות כדי לקבל תואר "השכלה תורנית גבוהה" שהוא אקוויולנטי לתואר אקדמי לעניין תוספת משכורת לעובדי מדינה. הקורס עולה כאלף שקלים (לא כולל המבחנים של הרבנות) ועל מנת להרשם לקורסים ולמבחני הרבנות צריך להיות בוגר של לפחות חמש שנות ישיבה.

מסתבר שישנם עוד מספר "מכונים" כאלו שמכשירים אברכים ואברכים לשעבר לעבור את מבחני הרבנות על מנת לקבל תוספת משכורת מהמדינה. האתר הזה שייך למכון אחר העורך קורסים דומים ובו פירוט של החומר הנלמד ושעליו נבחנים בסוף ברבנות הראשית:
שו"ע יורה דעה:הלכות נידה: בעיון: שו"ע רמ"א ונו"כ, ש"ך, ט"ז, באר היטב, פ"ת
סימנים: קפ"ג, קפ"ד, קפ"ה, קפ"ח, קפ"ט, ק"צ, קצ"אקצ"ד, קצ"ה, קצ"ו, קצ"ז, קצ"ח, קצ"ט, ר'.
שו"ע אורח חיים – שו"ע, רמ"א, באר היטב, משנ"ב:
הלכות תפילה: סימנים: מ"ו, מ"ז, נ', נ"ו, נ"ח, ס', ס"א, ע"ח, פ"ט, צ'צ"ח, ק"ה, ק"ג, קט"ו – קי"ח, קכ"ד, קכ"ה
הלכות שבת: רמ"ח, רמ"ט, ר"נ, ר"ס, רס"ב, רע"א, רע"ג, רע"ד, רפ"ב, רפ"ה, רפ"ט, רצ"א, רצ"ו, ש"ז, ש"ח, של"ז.

מדובר בהסדר שמשרד החינוך הגיע אליו עם הרבנות הראשית שהרבנות הראשית תתן מדד להגדרת "השכלה תורנית גבוהה" (איך משרד החינוך משקלל את זה להטבות שכר ניתן לראות כאן). הרבנות קבעה את המבחנים הללו על דעת שמי שעובר אותם אינו מוסמך לשום דבר מבחינתה אלא רק לקבל תוספת למשכורת שלו. בעבר היו בעיות גדולות עם הסידור הזה והתברר שגורמים ברבנות העניקו את התואר "השכלה תורנית גבוהה" לאנשים שבכלל אינם שומרים תורה ומצוות (לינק). כמי שנבחן בעבר על הלכות נידה אני די נפעם שיש מורי הוראה שמסוגלים ללמד בפחות משלושה חדשים את כל הלכות נידה ברמה שניתן לאחר מכן להבחן על זה ברבנות.

אולי מפני שאינני שייך למערכת החינוך כל העסק הזה נראה לי שיכול להיות שהוא כשר אבל הוא גם די מסריח, ואני בטוח שכמו שכבר ארע בעבר גם כיום הפרצות קיימות והגנבים בסוף יגיעו. מדוע הרבנות הראשית לקחה על עצמה את התפקיד הזה? מה עמד לנגד עיניו של מי שחיבר את המסלול הזה? האם מי שעומד במבחנים הללו הוא באמת בעל "השכלה תורנית גבוהה"? מה היחס של אותם מורים ור"מים למבחנים אחרי שהם עוברים כזה "מסלול מזורז להשגת תעודות" כפי שתארנו כאן?

כמובן שתמיד ניתן לומר שאצל המורים הלא-דתיים זה עובד באותה צורה בדיוק. ראשית, לצערי למדתי בחיי שלא כדאי להאמין לטענה הזאת, ושנית - אז מה? לסמינר חילוני מותר לעשות דברים שלרבנות הראשית אסור לעשות - אין בזה הרבה חידוש מבחינתי.

ואסיים עם מה שלדעתי צריך להיות ברור לראשי הישיבות: אם אתם מעודדים את בוגריכם ללכת לכיוון של הוראה ואינכם רוצים שהם יגיעו לקורסים מהסוג הזה, תאיצו בהם שבעודם בישיבה יבחנו לפחות במבחן אחד אמיתי (!) ברבנות כדי שידעו שיש מתיקות בלימוד הלכה ושניתן להבחן ברבנות מתוך ידיעות רחבות ומתוך דברי תורה שנונים בפיך ולא רק מתוך כל מיני מבחנים וקורסים שאינם מכבדים את עצמם.