הקטע הבא נכתב ע"י ידידי ד"ר ברוך אלסטר, מרצה לתנ"ך במספר מסגרות אקדמיות, ואני מודה לו על שהוא ניאות לפרסם כאן את דבריו. אם יש קוראים נוספים המעוניינים לפרסם רשימות אודות כינוס המחאה שהתקיים בישיבת אור-עציון, שייצרו איתי קשר (אפשר לכתוב בתגובות - ואני אצור קשר איתם).
--------------------------------------------------------------------------------
ביום חמישי האחרון, נכחתי בעצרת התמיכה ברב חיים דרוקמן שליט"א שהתקיימה בישיבתו אור-עציון שבמרכז שפירא. בית המדרש של הישיבה התיכונית היה אמנם מלא, אך התרשמתי שהיה יכול להיות מלא עוד יותר. נראה שכך אכן היו הציפיות של מארגני העצרת: גם מסך ענק ששידר את המתרחש בבית-המדרש אל החצר שבחוץ, שם היתה נוכחות דלילה בלבד, וגם שלט בכניסה ליישוב שהנחה את הרכבים הפרטיים לבוא דרך הקיבוץ השכן, עין צורים, הוראה שלפי נפח התנועה בפועל לא היה בה כל צורך.
אך מה שאכזב אותי במיוחד היתה זהותם של הנוכחים. הכרתי שם לא מעט אנשים, אבל כמעט כולם היו בוגרי אור-עציון בעצמם או קשורים בדרך אחרת לגר"ח דרוקמן (צדיק זה מסייע לאנשים רבים מאד באופן אישי). המארגנים דיברו בכנס על כאלפיים נוכחים בלבד – כשלוקחים בחשבון שאור-עציון קיימת כבר כשלושים שנה, ושרבים מהנוכחים היו נשים (שישבו באולם נפרד), המצב נראה די עגום.
כשבאתי, היו לי ציפיות אחרות. ראיתי את רשימת שמות הדוברים במודעות של הכנס, שכללה מגוון רחב ביותר (יחסית לציבור שלנו), וראיתי בעיני רוחי מעמד הדומה לכנסי חיזוק לימוד התורה הקיימים אצל החרדים הליטאים והספרדים בנשיאת גדולי הרבנים של כל זרם. אולם מה שהיה בפועל הוא מפגש בוגרים של ישיבת ההסדר באור-עציון.
היכן היו תלמידיהם של כל הרבנים שנכחו באולם? ראשי ישיבות קרית שמונה, מודיעין, הר עציון, עתניאל, ועוד באו, וחשובי הרבנים בציבור שלנו הביעו תמיכה, אך לא ראינו שם את המוני הרבנים, האברכים, התלמידים והבוגרים. האם אין אנו מבינים את גודל השעה? כאשר רומסים את כבודו של אחד מצדיקי הדור בריש גלי, ופוגעים בגרי-צדק רבים שגוירו על-ידו ועל-ידי חבריו על-פי ההלכה? גם מי שמסתייג משיטת הגיור הנהוגה בבתי-הדין המיוחדים צריך להתקומם נגד הפסילה הגורפת של תלמיד-חכם מובהק הנעשה בידי דיינים שאינם מגיעים לקרסוליו.
אין ספק, פסילתו של הגר"ח דרוקמן בידי דייני בית-הדין הגדול מהווה שעת משבר לעולם התורה הציוני. אך עלינו להפוך את המשבר למנוף לצמיחה מחודשת: להוסיף לימוד תורה והוראתה ופעילות למען עם ישראל, ברוח מעשיו של הרב דרוקמן. להפיל את המחיצות המבדילות בין תלמידי-החכמים שבציבור שלנו, ברוח הכנס שהצליח להביא לתמיכתם של כמעט כל עולם התורה הציוני. אני מקווה שכשלון הנוכחות בעצרת באור-עציון אינו מלמד על החמצת השעה בידי ציבור בני התורה.
אך מה שאכזב אותי במיוחד היתה זהותם של הנוכחים. הכרתי שם לא מעט אנשים, אבל כמעט כולם היו בוגרי אור-עציון בעצמם או קשורים בדרך אחרת לגר"ח דרוקמן (צדיק זה מסייע לאנשים רבים מאד באופן אישי). המארגנים דיברו בכנס על כאלפיים נוכחים בלבד – כשלוקחים בחשבון שאור-עציון קיימת כבר כשלושים שנה, ושרבים מהנוכחים היו נשים (שישבו באולם נפרד), המצב נראה די עגום.
כשבאתי, היו לי ציפיות אחרות. ראיתי את רשימת שמות הדוברים במודעות של הכנס, שכללה מגוון רחב ביותר (יחסית לציבור שלנו), וראיתי בעיני רוחי מעמד הדומה לכנסי חיזוק לימוד התורה הקיימים אצל החרדים הליטאים והספרדים בנשיאת גדולי הרבנים של כל זרם. אולם מה שהיה בפועל הוא מפגש בוגרים של ישיבת ההסדר באור-עציון.
היכן היו תלמידיהם של כל הרבנים שנכחו באולם? ראשי ישיבות קרית שמונה, מודיעין, הר עציון, עתניאל, ועוד באו, וחשובי הרבנים בציבור שלנו הביעו תמיכה, אך לא ראינו שם את המוני הרבנים, האברכים, התלמידים והבוגרים. האם אין אנו מבינים את גודל השעה? כאשר רומסים את כבודו של אחד מצדיקי הדור בריש גלי, ופוגעים בגרי-צדק רבים שגוירו על-ידו ועל-ידי חבריו על-פי ההלכה? גם מי שמסתייג משיטת הגיור הנהוגה בבתי-הדין המיוחדים צריך להתקומם נגד הפסילה הגורפת של תלמיד-חכם מובהק הנעשה בידי דיינים שאינם מגיעים לקרסוליו.
אין ספק, פסילתו של הגר"ח דרוקמן בידי דייני בית-הדין הגדול מהווה שעת משבר לעולם התורה הציוני. אך עלינו להפוך את המשבר למנוף לצמיחה מחודשת: להוסיף לימוד תורה והוראתה ופעילות למען עם ישראל, ברוח מעשיו של הרב דרוקמן. להפיל את המחיצות המבדילות בין תלמידי-החכמים שבציבור שלנו, ברוח הכנס שהצליח להביא לתמיכתם של כמעט כל עולם התורה הציוני. אני מקווה שכשלון הנוכחות בעצרת באור-עציון אינו מלמד על החמצת השעה בידי ציבור בני התורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח לקבל תגובות לדברים המתפרסמים בבלוג "רב צעיר".
נא להקפיד להגיב לגופם של דברים ולא לגופם של כותבים!
בבקשה לא להגיב כ"אנונימי" - בחרו בשם כלשהוא והגיבו איתו.