tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post6044438547134277366..comments2024-01-23T11:44:07.598+02:00Comments on רב צעיר Rav Tzair: אירוח אצל מי שאינו שומר כשרותRavTzairhttp://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comBlogger5125tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-23477869251500168882013-01-03T09:10:28.668+02:002013-01-03T09:10:28.668+02:00ציונה,
כפי שנסיתי להסביר יש חידוש בפסק, והוא בודאי...ציונה,<br />כפי שנסיתי להסביר יש חידוש בפסק, והוא בודאי אינו מוסכם על הכל. ראי דבריו של הרב אורי סדן בעולם-קטן, לדוגמא. RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-55541846621822970632012-12-31T01:06:53.947+02:002012-12-31T01:06:53.947+02:00שלום
תהיתי לגבי האי-חידוש שבפסק - הרי כל מי שלמד ...שלום<br /><br />תהיתי לגבי האי-חידוש שבפסק - הרי כל מי שלמד איסור והיתר היה יודע להגיד את כל המקומות שניתן להקל בהם במקרה הנידון כפי שהמופיעים בפסק. האם הסיבה לאי-חידוש הוא מפני שמדובר בפסיקת רבים? ועל כן צריך להגיד לקו מוסכם על ידי כל השותפים לדבר? קשה מאד להעיז או לשנות בקבוצה. <br />ובכלל, הרעיון של פסק קבוצתי מוזר לי ודבר שאינני רגילה לראות בספרות השו"ת. <br /><br />בעניין אחר אך קשור, רציתי לשתף אתכם במייל שקיבלתי מאחי, לאחר שכבר הודיע ששמע שבכושרות פרסמו שרק חסות מושגחות מסויימות כשרות לאחר שטיפה מספר פעמים במי סבון:<br />שאלתי את הרב אולי עדיף כבר לקנות מהשוק ולבדוק עלה עלה<br />הוא ענה שאפשר, אבל צריך לדעת איך לבדוק ולצורך זה הכשירו לאחרונה 2 אנשים לצורך זה ולקח כ100 שעות מעשיות (לא עיוניות) של למידה...<br /><br />- מה תגידו על זה???? שלחתי אותו לבדוק בערוך השולחן ובאג"מ שלימדו זכות על אבותינו שאכלו כשר גם בלי שולחנות אור ומחשבים למציאת חרקים...ציונהnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-82296258996681892902012-12-27T16:57:55.007+02:002012-12-27T16:57:55.007+02:00בכל מקרה מדובר על היתרים למקרה צורך. אף אחד לא מתי...בכל מקרה מדובר על היתרים למקרה צורך. אף אחד לא מתיר לאכול לכתחילה (כלומר: ללא כל צורך) מכלים לא טבולים מבלי לטבול אותם קודם.<br /><br />יש הרבה דברים באיסור והיתר שהותרו בהפסד מרובה או לצורך שבת או לצורך אורחים. בגדול, הם כוללים לרשימת הצרכים הזו את הצורך שיהיה אפשר לאכול אחד אצל השני. השאלה אם לקרא לדבר כזה "שעת הדחק" או לא, היא משנית.וnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-53672899965347450842012-12-27T13:42:23.891+02:002012-12-27T13:42:23.891+02:00אני מסכים בקשר להעלבות.
אני לא לגמרי מסכים שמדובר...אני מסכים בקשר להעלבות. <br />אני לא לגמרי מסכים שמדובר על היתר שמוגדר לשעת הדחק. RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-78483415321654849082012-12-27T10:14:45.559+02:002012-12-27T10:14:45.559+02:00מעבר לשאלות הנקודתיות שאפשר להתווכח עליהן בענייני ...מעבר לשאלות הנקודתיות שאפשר להתווכח עליהן בענייני איסור והיתר וכמה ניסוחים לא מוצלחים, נלענ"ד שיש חידוש אחד משמעותי, ונושא חשוב ביותר שהם התחמקו מלטפל בו.<br /><br />החידוש הוא לכלול טווח רחב ביותר של אירועים בתור שעת הדחק. כמדומני שהרבה מהתוקפים את הפסק יסכימו במקרה אמיתי (לשיטתם) של שעת הדחק וכבוד הבריות שניתן להקל בכמה דברים.<br /><br />הנקודה ממנה מתחמקים, היא נאמנותם של השומרים כשרות למחצה לשליש ולרביע. אף חילוני גמור לא יעלב אם מסבירים לו שאי אפשר לאכול מהכלים שלו ושרוצים לראות את האריזות של המאכלים. מי שחושב שהוא כן מקפיד, בהחלט יכול להעלב.וnoreply@blogger.com