יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

גלאים בשבת - דעת הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ'

עוד בנושא:
גלאים בשבת - דעת הג"ר אשר וייס
גלאים בשבת - דעת הרב ואזנר
הראשל"צ הרב שלמה עמאר על חשמל בשבת

כבר עבר הרבה מאד זמן מאז שעסקנו בנושא הגלאים בשבת, אך לא ניתן לעזבו עד שלא ניראה גם את דעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ כמובא בשו"ת שיח נחום. 

כזכור, כבר ראינו את דברי הרב ואזנר שחידש שכאשר האדם אינו עושה פעולת מלאכה, אלא הולך ברחוב לפי תומו, אזי אם הוא אינו מתכוין לביצוע המלאכה, המלאכה הנגרמת כתוצאה ממעשיו (ע"י גלאים וכד') כלל אינה מיוחסת אליו. 
הרב רבינוביץ' כתב גם כן את החידוש הזה, אך מרחיב אותה יותר, ואומר שאף אם האדם מתכוין שהמלאכה תיעשה, כיוון שאין פעולת מלאכה, המלאכה הנעשית כלל אינה מיוחסת לאדם העושה (שיח נחום עמ' 73):
בנידון שאלתנו - אין האדם עושה שום פעולה ישירה לא בנורה ולא בדלת, אלא הכל נעשה על ידי חיתוך קרני אור, או על ידי פליטת חום הגוף. והיכן מצינו שבכגון אלה יש בהם משום מעשה כל שהוא, ואין צריך לומר מלאכה?
על גבי החידוש הראשון, יש להוסיף עוד נקודה חשובה בשיטתו של הרב רבינוביץ. לדבריו, כל פעולה חשמלית שאין בה הבערת חוט להט, אינה אסורה מהתורה, ומדרבנן היא אסורה רק משום עובדין דחול. 
ואמנם, במידה והאדם מתכוין למלאכה, ייתכן והדבר אסור מדרבנן. אך במידה והמלאכה המתבצעת, גם אם היו עושים אותה בידיים, אינה מלאכה האסורה מהתורה (מכיוון שאין בה הבערת חוט להט), הרי שיש כאן תרי דרבנן.

הקושיא הגדולה על שיטת הרב רבינוביץ היא שלמעשה אפשר להפוך את השבת לחול. טכנולוגיה היודעת לזהות את הימצאותו של האדם החדר ועל פי זה לכוון את הטמפרטורה, תאורה, מוסיקה, וכד' על פי הנוחות שלו ומבלי שהוא עושה כל פעולה ממשית, כבר קיימת כיום. אם נאמר שאין בזה כלל מלאכה, שבתותינו לא ייראו כשבתות! 

הרב רבינוביץ ער לשאלה הזאת והוא מתייחס אליה באופן שהוא לא פחות מחודש מדבריו דלעיל:
אמנם אם נקבל סברא זו לכאורה שוברה בצידה. איך ניתן להעלות על הדעת שהמושג "דרך עשייתה של המלאכה" יורחב עד כדי כך שאפילו החושב מחשבה יתחייב כעושה מעשה בידיים? ברור הוא שצריך להיות גבול עד היכן ניתן לייחס לאדם פעולות הנעשות לגמרי ע"י אוטומציה. אף ברור שהגבול מוגדר בכך שהאדם הפועל הוא בעצמו נפרד מן המערכת עליה הוא פועל (כלומר אין להחשיב את האדם עצמו כחלק של המערכת), והפעולה שהוא עושה תהיה ניכרת לחושים - כלומר, האדם עושה פעולה על הנפעל שהיא ניכרת לחוש. אבל אם פעולת האדם על המערכת אינה אלא באופן בלתי נראה ובלתי מוחש - כי אז אי אפשר לייחס לאדם מעשה שבת. 
אם ניקח את דבריו של הרב רבינוביץ מעט לקיצוניות, הוא בעצם אומר שאין שום סיבה לחשוב שהשבת שלנו צריכה להיראות כפי שהיום נראית השבת שלנו. בהחלט ייתכן והיא תראה אחרת לגמרי, וכל מיני מערכות אוטומציה יהיו חלק מהשבת שלנו (כפי ששעון השבת והחשמל שינו את אופי השבת של הדורות הקודמים). אופי השבת שתישאר תהיה כזאת שמקפידים בה על כך שהאדם לא מבצע פעולות הניכרות לחושים המחוללים את אחת מהמלאכות האסורות בשבת. 

8 תגובות:

מישקה אמר/ה...

"אלא הכל נעשה על ידי חיתוך קרני אור" - לא ראיתי את הדברים בפנים אלא דרכך, ואני מנסה להבין: האם לשיטת הרב רבינוביץ, מי שיקח זכוכית מגדלת וידליק באמצעותה אש, לא ייחשב מבעיר? הרי הכל נעשה על ידי חיתוך (או מיקוד, מה ההבדל) קרני אור?
או אולי כוונתו ש"קו פרשת המים" הוא מגע בחפץ הפועל?

ולגבי הסיפא, לא הבנתי מדוע מי שהולך לקראת גלאי של דלת וזו נפתחת לקראתו, "אינו מבצע פעולה הניכרת לחושים" וכולי. נראה שעל זה גוף המחלוקת, האם הפעולה שעל ידי הקרניים נחשבת פעולה.

דוד אמר/ה...

לא ברור לי מה ה"קושיא הגדולה" שלך. כבר היום משתמשים בשעוני שבת כדי להפעיל בשבת מיזוג ותאורה לפי מה שצופים מראש שיתאים לנוחות של האדם. ואילו במוסיקה (וי"א שגם בהשקיה) מקפידים בכל מקרה על דין שביתת כלים בשאוושא מילתא.

התפיסה שלך לכאורה דומה לתפיסת הקראים שאסרו את הדלקת הנר מערב שבת ואת השהיית החמין על גבי כירה.

שלמ"ה אמר/ה...

מישקה
ההבדל הוא אם אתה עושה מרחוק פעולה אסורה או מותרת. הבערה אסורה, והזכוכית המגדלת לא משנה. פתיחת דלת מותרת, וביצוע הפעולה על ידי גלאים וחשמל אינו גורם איסור

שלמ"ה אמר/ה...

ועוד. הרב רבינוביץ רוצה להניח תשתית הלכתית לעוד עשרים שנה, לעולם שאין בו ברזים, דלתות וכד' בלי גלאים ושאין בו ספרים מודפסים, וכד'

עזי אמר/ה...

מישקה,
הרב רבינוביץ' דן בפעולות שמצד עצמן (אילו היו נעשות בידים) אינן בגדר מלאכה דאורייתא. הבערת אש לכו"ע אינה נכנסת להגדרה הזו.

RavTzair אמר/ה...

דוד,
ההבדל בין מה שכתבתי לבין הקראים (ובשונה משעון שבת), הוא כמובן בזה שכאן מדובר על פעולות הנעשות בשבת כתוצאה מפעולות של האדם בשבת עצמו.

ב אמר/ה...

מישקה,
הליכה בהגדרה היא פעולת היתר ואין עליה שם מלאכה והאדם בהליכתו אינו מתכוון למלאכה אלא ללכת (הדורס לפי תומו). העובדה שהגלאי קולט זאת היא פעולת הגלאי, אלא שלכאורה היית יכול להגדיר אדם +גלאי כמערכת, אך אי אפשר להגדיר באופן מהותי גלאי ואדם כמערכת אחת. בנוסף, האדם אינו עושה מעשה אקטיבי הניכר לעין על הדבר הישיר הנפעל על ידו-הגלאי. ואף קשה להגדיר זאת כדרך של מלאכה.
והואיל וכל האיסור הוא ברמת איסור של דרבנן אין סיבה לדון זאת לחומרא.
וכפי שכבר ציינו אחרים, חשוב על התפתחות טכנלוגית של 100 שנה קדימה ובתים חכמים וסביבה חכמה. השאלה איך מתחילים ליצור כבר היום מודל הלכתי מתאים.

מישקה אמר/ה...

רבצעיר, לא הבנתי את התשובה שלך. ביצוע פעולה ע"י חשמל (כמו נניח הפעלת מאוורר) הוא אסור, כך מקובל על כל הפוסקים, ולו מטעם עובדין דחול. נמצא שגם בפתיחת דלת ע"י גלאי אני עושה פעולה אסורה, לא שאסור לפתוח דלתות אלא שאסור להשתמש בחשמל כנ"ל. תחשוב לצורך העניין שהגלאי מפעיל מאוורר.

ב, מה שכתבת הוא סברת הרב ווזנר, אבל הוא לא אמר את זה על מי שכן מתכוון לעשות מלאכה/פעולה כלשהי על ידי ההליכה שלו. אין מי שמתיר ללכת על מתקן כושר בשבת בנימוק ש"הליכה היא פעולת היתר".

ולגבי הדבר האקטיבי הניכר לעין וכולי, אני שואל שוב, אם אני אקח מראה גדולה (כמו שהיינו עושים בתור ילדים) אבל קעורה ואכוון את האור שלה על נייר ממרחק מטר וחצי ואדליק כך אש, האם לא אעבור על מבעיר?
אני לא מוצא שום דבר פחות אקטיבי בקירוב יד לברז עם חיישן כדי שיפעל לעומת כל פעולה פיזית אחרת.