2 הערות לשוניות בסליחות

1. בסליחה הידועה "אנשי אמונה אבדו" מופיע המשפט:

זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם

פירוש המשפט הוא שאותם "אנשי אמונה" ידעו לעצור את הכעס (האף והחמה) בעזרת תפילותיהם (לחשם ושועם).
אך מה פירוש המילה זועכים?

בספר איוב פרק יז פסוק א מופיע הפסוק:

רוּחִי חֻבָּלָה יָמַי נִזְעָכוּ קְבָרִים לִי.

המילה "נזעכו" הוא מאותו שורש של "זועכים".

ר' עמוס חכם, שהשבוע שלושים לפטירתו, מסביר את המילה "נזעכו":

יש מפרשים בחילוף ז' בד' כמו נדעכו. ופרושו: נעקרו ונפסקו. ויש אומרים שיש שרש זע"ך, שהוראתו "פסק", ופרושו: ימי נפסקו. ויש לזה קצת ראיה בערבית. 

אם כן, "זועכים אף בלחשם" פירושו: או "דועכים אף בלחשם" (האף דעך בגלל לחשם), או "מפסיקים אף בלחשם".

2. בפיוט "אבינו מלכנו" שבסוף הסליחות מופיע המשפט:

לך פרשנו שעל אָבִינוּ אָתָּה המציא לנו תעל אֵין לָנוּ אֶלָּא אָתָּה

מה פירוש המילים "שעל" ו"תעל"?

בספר ישעיהו פרק מ פסוק יב מופיע הפסוק:

מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם.

מה פירוש המילה "בשעלו"?

שוב נחכים מדבריו של ר' עמוס חכם:

'שעל' הוא בית הקבול של כף היד, בשעה שהיא קפוצה.... 'שעלו'=כף ידו. 

בהמשך הוא מפנה ליחזקאל פרק יג פסוק יט:

וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה בְּכַזֶּבְכֶם לְעַמִּי שֹׁמְעֵי כָזָב.

והוא מסביר:

בשעלי שעורים = בשעורים כמלוא כף ידו. 

 אז פירוש הביטוי "לך פרשנו שעל" הוא "לך פרשנו כף", כמו הביטוי "אפרש כפי אל ה'", "ובפרשכם כפיכם" וכד'.

ובקשר לפירוש המילה "תעל", נדמה לי שהוא מלשון: מעלה - מדרגה.

ולכן: "לך פרשנו שעל, המציא לנו תעל" = "לך פרשנו כפיים, תעזור לנו לעלות מעלה".

עדכון: מספר קוראים העירו בצדק שדברי על המילה "תעל" אינם נכונים.

המילה "תעל" היא כנראה מלשון רפואה כפי שמופיע בפסוק בירמיהו:

עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי, בְּתוּלַת בַּת-מִצְרָיִם; לַשָּׁוְא הרביתי (הִרְבֵּית) רְפֻאוֹת, תְּעָלָה אֵין לָךְ.

ולפי זה "לך פרשנו שעל, המציא לנו תעל" = "לך פרשנו כפיים, המציא לנו רפואה".