אתמול, יום ב', לפנות בוקר הלכה לעולמה פרופ' חנה ספראי. פרופ' ספראי היתה מהמובילות בדורינו של תנועות הנשים הדתיות הפמניסטיות. יש שיסברו שהקנאות שלה לנושא זה גם קשור לעובדה שמעולם לא מילאה את התפקיד המסורתי של האשה: שכן מעולם לא נישאה ולא הקימה משפחה. בשל ידיעותיה בתחומי התמחותה, מחשבת ישראל, אני מניח שגם החולקים עליה ראו בה ברת-פלוגתא ראויה על אף לשונה החדה והעוקצנית.
פרופ' ספראי נתנה בשנתיים האחרונות שני שיעורים בקהילה בשכונתי שהיה לי קשר אתם, על אף שלא היה לי כל תפקיד רשמי בה: רב וכד'. בפעם הראשונה היה זה בשבת, כאשר אחת מנשות הקהילה פרסמה את השיעור מבעוד מועד והשיעור יועד לנשים ולגברים והיה מתוכנן שהוא יתקיים בעזרת הנשים של בית הכנסת. לאחר פרסום המודעה פנה אלי אחד מהקנאים בקהילה ושאל מדוע אינני מוחה על קיום השיעור. עניתי לו שאינני מבין מה הוא רוצה ממני וכי אינני רואה צורך לעשות מזה עניין גדול. באותה שבת במקרה לא הייתי בעיר אך לאחר השבת שאלתי מספר אנשים מה הפסדתי ונענתי באופן שניתן לסכמה כך: אמנם השיעור היה פרובקטיבי במידה מסויימת אך הקהל בהחלט נהנה מאופן מסירת הדברים ומסגרתם. (אמנם היו גם כאלה שהתפלאו שהיא באה ללא כיסוי ראש, אך לאחר שהוסבר להם מצבה המשפחתי הונח להם).
בהושענא רבה האחרון שוב הוצע בפני הקהילה שפרופ' ספראי תבוא ותתן את השיעור הראשון בליל הלימוד של הושענא רבה. הפעם נשאלתי לדעתי ואמרתי שאינני רואה פסול בזה שהיא תבוא, מכיוון שר' משה פיינשטיין כותב (או"ח ה יב) שאשה יכולה לתת שיעור גם בפני קהל המורכב מנשים וגברים כל עוד זה באופן אקראי ולא קבוע ושמעבירת השיעור תשב. אמנם הוא מסייג זאת שזה יהיה בבית פרטי ולא בבית הכנסת, אך דומני שכיוון שזה מתקיים בעזרת הנשים זה מספיק שומר על גדרי הצניעות. לקחתי בחשבון שייתכן והיא תגיד דברים שלא אסכים איתם או שלדעתי יהיו מוטעים לחלוטין, אך סברתי שלא משום כך יש למנוע ממנה לדבר. הגם שבהכרותי את הקהילה המדוברת, המציאות היא שרבים (אם לא כל) מאנשי הקהילה אינם מקפידים לשמוע שיעורים והרצאות דווקא מפי גברים ולא מנשים וכן ידעתי שיש אנשים שיבואו לשיעור בליל הושענא רבה גם אם יהיה זה שיעור מהסגנון שתעביר פרופ' ספראי.
מכיוון שלא כיהנתי כרבה של אותה קהילה, דעתי נשקלה עם דעתם של אחרים והרוב הכריע בעד קיום השיעור. השיעור התקיים ברוב עם, פרופ' ספראי העבירה שיעור ברמה גבוהה, הוא לא היה פרובקטיבי במיוחד על אף שהיה מה לדון בנכונות הניתוח שהציגה. נוכחתי לראות בשיעור שאכן היה מספר לא מבוטל של גברים ונשים מחברי הקהילה שהשתתפו רק בשיעור זה, על אף שגם הדוברים אחריה היו מצויינים.
לאחר השיעור ניגשו אלי ואל עמיתי מספר אנשים שלא הסכימו עם ההחלטה לאפשר לפרופ' ספראי לתת שיעור בבית הכנסת. נשאלתי מה הגבול שאני מציב שאם אדם מביע דעות פרובקטיביות הוא לא יורשה למסור שיעור תורני בבית הכנסת. לאחר מחשבה קצרה עניתי שהגבול הוא האם האדם מגדיר עצמו כשומר תורה ומצוות וכירא שמיים. כל עוד זה המצב אין לי התנגדות שהוא ייתן שיעור בבית הכנסת. בתוך גבולות אלו נמצאים חברות קולך יחד עם חב"דניקים משיחיסטיים ועוד קבוצות שאינני נמנה עליהם. אני מוכן שמי שאיננו מגדיר עצמו שומר תו"מ וירא שמיים ייתן שיעור טכני דוגמת: "כיצד לשמור על תכני הגלישה של ילדים באינטרנט" וכד' אך לא שיעור המוגדר כתורני.
אינני חושב שכל שיעור המתקיים בבית הכנסת צריך להיות מיועד לכולם ושבמידה והוא מתקיים אז כולם צריכים להגיע אליו. בסופו של דבר הציבור צריך להצביע ברגליו ולהגיע רק לשיעורים המתאימים לרוחו. אך זה עובד לשני הצדדים - כל עוד יש ציבור המעוניין בסוג מסויים של דוברים ושיעורים והם אינם חורגים מהגבולות האמורים יש לאפשר את קיומם.
החלק על כך שלא נישאה, הוא מחוץ לעניין והוא מעיד כל חוסר עדינות משווע.
השבמחקחבל שזוית הראיה של אדם גדול כזה מגיע ממקום קטן של ראייתה כ'קנאית' ו'פרובוקטורית', במקום להבין כי פעלה ממקום של שליחות ומסירות נפש על אמיתת של תורה.
היא בת לבית מלא תורה, המקדש שם שמיים ברבים בכל המקומות בהם הם נמצאים ופועלים. יהי זכרה ברוך.
האם קראת את "נחמה" של ח' דויטש? האם לדעתך הדיון שם בנושא נשיותה של נחמה הוא גם מחוץ לעניין?
השבמחק