tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post7482928497354477795..comments2024-01-23T11:44:07.598+02:00Comments on רב צעיר Rav Tzair: מכירת דירות לערביםRavTzairhttp://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comBlogger1125tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-1966844587277917352012-03-05T18:56:00.167+02:002012-03-05T18:56:00.167+02:00שם השולח: צחי תאריך: 13/12/10, 22:39:36
אז למה ...שם השולח: צחי תאריך: 13/12/10, 22:39:36<br /> <br /><br />אז למה לדעתך הם השתמשו דווקא ב'לא תחנם' הבעייתי בהקשר שלנו והתעלמו ממורכבות הסוגיה ולא דברו על מצוות 'ואהבת' שלכאורה יותר פשוט להפעיל במקרה שלנו?<br /><br /><br /><br /> <br /><br />שם השולח: מישקה תאריך: 13/12/10, 22:42:20<br /> <br /><br />המובא בסעיף ג' הינו חלש מאד מבחינה הלכתית, לכל מי שבקיא בשיטות הראשונים בעניין הזה (גם הרב קוק לא הזכיר זאת אלא במכתב אחד בלבד לרידב"ז וגם זה על דרך אגב, ואפשר שנתוודע בינתיים שהמובא בב"ח היה תוצאת הצנזורה ותו לא). ולכן אין מה להתפלא על שכותבי המכתב לא התייחסו לזה.<br /><br /><br /><br /> <br /><br />שם השולח: moti תאריך: 14/12/10, 01:09:44<br /> <br /><br />כדאי להוסיף קישור לדברי הרב ליכטנשטיין שהופיעו היום באתר כיפה:<br /> http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=41679<br /><br /><br /><br /> <br /><br />שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 14/12/10, 07:15:25<br /> <br /><br />לא ידעתי כמה להרחיב בנושא בגוף הפוסט, אז אני אשלים בתגובות את מה שלא כתבתי שם. העניין הוא כזה, בכל הנוגע למצוות "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך" ישנו חילוק ברור בין חובתו של היחיד לבין חובתו של השלטון. כך לכאורה צריך להבין את החילוק שעושה הרמב"ם בין "ידנו תקיפה" (דהיינו, יש שלטון יהודי) ל"אין ידנו תקיפה" (אין שלטון יהודי, והעניין מסור לפרט). המכתב מנוסח ליחיד ולא לשלטון, אז לכאורה מבינים הכותבים ש"אין ידנו תקיפה". אך אם זה המצב, ברור שיש כל מיני קולות ליחיד במצבים משתנים (מה היו החותמים אומרים על אדם שצריך למכור את דירתו כדי לממן ניתוח מציל חיים לבתו והיחיד שמוכן לקנות את הדירה זה גוי?). הרי שעת הדחק שהשתמש בו הרב קוק זצ"ל הוא בודאי יכול לשמש גם את היחיד. אך אם סוברים הכותבים שבעצם ידנו תקיפה אך בגלל שהשלטון לא פועל כהלכה (אמירה בעייתית בפני עצמה) אז אנחנו פונים ליחיד, במטרה שזה יחלחל כלפי מעלה, או אז בודאי ובודאי שקיימים כל דבריו של הרב הרצוג שהשלטון צריך לקחת בחשבון (וממילא האמירה כי השלטון אינה פועלת כהלכה אולי אינה נכונה).<br /> בדברים אלו יש מעין תשובה למישקה - אני מקווה שהם ברורים מספיק.<br /> <br />צחי,<br /> אני יהודי. אני הרבה יותר מוכשר בשאלות מאשר בתשובות. <br /><br /><br /><br /><br /><br />שם השולח: מישקה תאריך: 14/12/10, 10:21:00<br /> <br /><br />לא הבנתי את החילוק שאתה עושה. אפשר להסכים שיש הבדל בין גדר היחיד לגדר השלטון, אבל מה הקשר בין ידינו תקיפה או לא לבין האיסור על האדם הפרטי? (והסוגריים שלך, אני שמעתי פעם איזה כלל, משהו כמו "פיקוח נפש דוחה את כל התורה"... אז מה הראיה ממקרה כזה? ואגב אכן הרב אריאל מסתמך על זה, על פי דברי הרב הרצוג, כשהוא אומר שלנקוט מדיניות ציבורית כזו בימינו זהו פיקוח נפש. וגם זה אינו עניין ליחיד, אבל הוא עניין לפרסום מודעות פומביות כמובן. ואגב אם תקרא את מאמר הרב הרצוג בתחומין, תראה שהדיון שלו כללי מאד ולא הגיע לידי מסקנות סופיות. אלא שאין זה מונע אותנו לומר שהדבר נכון למעשה, וכדברי הרב אריאל).<br /><br /><br /><br /> <br /><br />שם השולח: דרור תאריך: 18/12/10, 19:11:49<br /> <br /><br />מצטער, אבל כל העניין הז לא משכנע. בין אם היו מביאים את דין ואהבת לרעך כמוך ובין כל דין אחר, יש דברים שאין צורך לפרסם ברבים.<br /> יש המון נושאים הלכתיים שנוח מאוד לא להתייחס אליהם: תארו לעצמכם ש50 רבנים היו מוציאים פסק הלכה, שע"פ השולחן ערוך וההלכה היהודית אסור להגיש אוכל ליהודים שלא מברכים לפני, להשכיר מכוניות למחללי שבת או להשכיר בתים למי שלא מקיימים טהרת המשפחה. הרי הכל נכון לפי ההלכה, ובכל זאת איש לא מפרסם זאת מכל מיני טעמים.<br /> בענייננו, אם ממילא רוב היהודים לא מעוניינים לגור ליד ערבים (אגב גם ערבים לא משכירים ליהודים בישוביהם), שב ואל תעשה עדיף.Anonymousnoreply@blogger.com