tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post7220787425723285828..comments2024-01-23T11:44:07.598+02:00Comments on רב צעיר Rav Tzair: ברכת הגומל לקטןRavTzairhttp://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comBlogger3125tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-42123987568568617322012-10-28T22:46:10.311+02:002012-10-28T22:46:10.311+02:00נכון, וכתבת את זה בגוף הדברים. הבעיה שלי היא שאני ...נכון, וכתבת את זה בגוף הדברים. הבעיה שלי היא שאני לא מבין איך זה נכנס במילים. אם הכוונה שגומל טובה תחת רעה אז חציו הראשון של המשפט עוסק באדם [החייבים] וחציו השני בגומל.<br />לא הצלחתי לנסח את זה.ש"פnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-44228610167313826562012-10-28T22:30:10.131+02:002012-10-28T22:30:10.131+02:00נדמה לי שעניין ההודאה היא ההכרה בכך שההצלה מן הסכנ...נדמה לי שעניין ההודאה היא ההכרה בכך שההצלה מן הסכנה היתה לפנים משורת הדין. אצל קטן שאינו בר עונשין קשה לומר שהצלה היא לפנים משורת הדין. ואם אין הכרה בכך שיש לפנים משורת הדין - קשה לומר שיש כאן הודאה. (זה אולי גם צד לומר שהורה לא יברך על קטן - אך לנושא זה אני מקווה לחזור מתי שהוא). RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-19688527803655419342012-10-28T22:09:23.984+02:002012-10-28T22:09:23.984+02:00ראשית:
עדיין קשה להבין לשון "לחייבים טובות&qu...ראשית:<br />עדיין קשה להבין לשון "לחייבים טובות" ומה עניין עבירה לגביה.<br />שנית: דיון מעניין בנושא כתב הרב רא"ם הכהן בשבת בשבתו מס' 1382 פרשת פנחס תשע"א (מצוי באתר מכון צומת [ צריך להכנס דרך מנוע חיפוש של האתר] או בקישור http://www.zomet.org.il/_Uploads/1382.pdf<br />לעניין ברכת קטן: שאלה ראשונה היא מצד נוסח הברכה. בגמרא בברכות (נד,ב) נוסח הברכה שמביא רב יהודה הוא "ברוך גומל חסדים טובים". גירסת הרי"ף והרא"ש היא: "גומל לחייבים...". וכן פסקו הרמב"ם (ברכות י, ח) והשו"ע (ריט,עא). לכאורה, על פי נוסח הגמרא שלנו קטן יכול לברך, אולם לפי גרסת הרי"ף וסיעתו קטן איננו מן ה"חייבים" (לפי שאיננו בר עונשין) ולכן אינו יכול לברך, וכך כתב המג"א בשם תשובת מהר"ם מינץ. בשערי תשובה, משנה ברורה, כף החיים (שם) והבן איש חי (עקב,ד) כתבו שלא נהגו שקטן מברך. בניגוד לזה הגרע"א בהגהות לשו"ע כתב בשם ה'לחמי תודה' שקטן יכול לברך, ובברכי יוסף כתב שכן המנהג במקומותיהם. <br /><br />לעניין ברכת הורה על בנו: מכיוון שדעת סיעה חשובה בראשונים שאדם יכול לברך על אוהבו או קרובו שהוא כואב עליו, ומכיוון שכך פסק הטור והרמ"א ניתן לברך על הצלת בנו או בתו. זאת, אע"פ שבבית יוסף גער במברכים אך למעשה אין הכרח בדיוקו, כפי שכתבו הב"ח והתשב"ץ (וכן המ"א שסבר כי מרן חזר בו). בערוך השולחן פסק על פי שיטה זו. להלכה מי שחשקה נפשו לברך על הצלת בנו או בתו, בוודאי הולך בדרך סלולה.ש"פnoreply@blogger.com