tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post6879592859727984332..comments2024-01-23T11:44:07.598+02:00Comments on רב צעיר Rav Tzair: הסכם לכבוד הדדי – תגובה, מאת: בניה גולדברגRavTzairhttp://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comBlogger16125tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-13335457849884045922015-02-22T10:09:48.797+02:002015-02-22T10:09:48.797+02:00יש משהו שכל כך צועק מההסכם והוא: "חוסר אמון&q...יש משהו שכל כך צועק מההסכם והוא: "חוסר אמון". אם הבעיה היא סרבנות גט, אין הפתרון, לענ"ד , הורדת עוצמת קשר הנישואין אלא הפוך-חינוך טוב יותר לילדינו, שינוי תודעתי בעם לגבי היחס לקשר זוגי, וכך בע"ה לא יהיו סרבנים\ות והקשר עצמו יהיה חזק הרבה יותר. ואם כבר חושבים על פתרון ביניים עד הגאולה הקרובה בה כל הזוגות יחיו בתודעת "שכינה בינהם", אז כדאי לא לפגוע באותו אידיאל שלם ומתוקן, ולא להקטין את ערכם של חיי הנישואיןישראלnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-6424531178382021702013-06-30T09:50:16.147+03:002013-06-30T09:50:16.147+03:00שרה -
את השאלות שאת שואלת צריך להפנות לאותם רבנים....שרה -<br />את השאלות שאת שואלת צריך להפנות לאותם רבנים.<br />בניה הציג את טיעוניו בצורה די נרחבת (את יכולה לקרוא את הגרסה המורחבת אם רצונך בכך), כך שלא נראה לי שיש לו עוד מה להוסיף (אא"כ יש לך שאלות קונקרטיות).<br />אם אנסה להיכנס לראש של הממליצים (כולל הרבנים בארץ), אולי הכוונה היא כמו שציין בניה ליצור מעין נורמה ציבורית ששוללת את הלגיטימציה של משיכת הליכים.<br />אך כפי שכבר כתבו בניה ובנימין, עלול לקרות בדיוק להפך. לעו"ד ממולחים לוקח מעט מאוד זמן שינוי של "תנאי המגרש" והם מסתגלים אליו בקלות. מהר מאוד הם ימצאו את נקודות החולשה עליהם התביעו כאן, וינצלו אותן עד תום.<br />כשבאים לתקן משהו, צריך לשים לב שלא הורסים יותר בתיקון המוצע. צריך לזכור כל הזמן מה ה"בעיה". הבעיה, כפי שאני מבין אותה היא הימשכות הליכים בדרך לנתינת גט. ע"פ הידוע לי, יש יחסית מעט מקרים כאלו, שבאמת יש צד שמסרב לגט בכל תוקף, וברוב רובם של המקרים זו טקטיקה שהדיינים חושפים אותה, להשגת השגים בהסכם הגירושין. היות ואכן לכל צד יש את היכולת לסרב, קשה מאוד לדיינים להילחם בתופעה, אך הם מנסים להבהיר לצדדים מדוע מצבם יהיה גרוע יותר אם הם ימשיכו בסירובם.<br />הלכך, אינני רואה כיצד גורם נוסף, כגון ההסכם המוצע, יכול לשפר את המצב, מבחינה משפטית (וכאמור, גם מבחינה ציבורית).Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-62088717801500468742013-06-30T08:11:50.390+03:002013-06-30T08:11:50.390+03:001. כל סנקציה בהסכם בחו"ל מוטלת אך ורק לפי החל...1. כל סנקציה בהסכם בחו"ל מוטלת אך ורק לפי החלטת בית הדין מי הסרבן, ולא אוטומטית לפי הליך של שליחת הודעות שיכול להיות ממושת ע"י בית משפט ללא התערבות בית הדין. (יש עוד כמה הבדלים, אבל זה המשמעותי ביותר.)<br /><br />2. ההסכם בחו"ל נועד כדי לתת לבית הדין סמכות, ובארץ נועד להוריד ממנו סמכות שכבר יש לו. זו הסיבה העיקרית שהרב זלמן נחמיה גולדברג מתנגד להסכם בארץ, למרות שהסכים להסכם בחו"ל.גnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-3221546639017241882013-06-30T07:15:17.621+03:002013-06-30T07:15:17.621+03:00לבניה,
א. אנא הסבר כיצד החוק השונה, והוא אכן שונה ...לבניה,<br />א. אנא הסבר כיצד החוק השונה, והוא אכן שונה מאד, נוגע לעניין שלנו. מי מונע מבית המשפט לאכוף את ההסכם או מבית הדין להטיל מזונות? ולמה בתי הדין מתגאים בארץ ביכולתם להטיל סנקציות, אך סטטיסטית עושים זאת כה מעט?<br />ב. אם זה לא מוצלח, ואם זה לקוי הלכתית, ואם זה גורם ליותר סכסוכים מאלה שבלעדיו- מדוע כל רבני הrca והyu תומכים בהתלהבות בהסכם? האם הם לא הבינו את הדברים הכה פשוטים שאתה מציע?שרהnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-919023776992183942013-06-30T01:00:33.395+03:002013-06-30T01:00:33.395+03:00לעמיחי -
א. אכן לא העמקתי בנעשה בארה"ב משום ...לעמיחי - <br />א. אכן לא העמקתי בנעשה בארה"ב משום שלדעתי קיים ספק רב שניתן להשוות בין הנעשה שם לכאן. <br />ב. הבאתי את הקיים בארה"ב בהקשר הספציפי של "טענה בדבר 100% הצלחה בארה"ב". עיינתי בזריזות במקורות שצירפת ולא ראיתי כי הם מספקים מידע אודות ההצלחה בארה"ב. <br />גם אם הר' ויליג טוען שהוא מצליח מאוד בארה"ב, הייתי שמח למידע יותר סטטיסטי. אם אתה מכיר מידע שכזה, אשמח שתחלוק אותו עימי. <br />ג. לא הבנתי את סיפת דבריך. ההבדל בין הארץ לבין חו"ל הינו שונה מהותית משום שהחוק שונה. לא רק בגלל אופי שמרני כזה או אחר. <br />ד. כפי שכתבתי ברשימתי, אין וודאות כי הל"ה לא ישמש כמקור לסכסוכים רבים נוספים מעבר לאלו הרגילים הקיימים בין בני זוג. ראה למשל דבריו של בנימין מטודלה.בניהnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-90566050014509504822013-06-28T17:30:48.391+03:002013-06-28T17:30:48.391+03:00הייתי מצפה מדוקטורנט למשפטים לעבודת הכנה קצת יותר ...הייתי מצפה מדוקטורנט למשפטים לעבודת הכנה קצת יותר רצינית. <br />לגבי המצב בארה"ב - יש הרבה מאד חומר כתוב ומוקלט. ראו למשל:<br />http://theprenup.org/rabbinic.html<br />http://www.jlaw.com/Articles/ThePrenuptialAgreement.pdf<br />http://www.getora.com/resources/2012%20Rosh%20Yeshiva%20Letter.pdf<br />מיותר לציין שמדובר ברבנים חשובים ביותר בציבור המודרן-אורתודקס. ניתן למצוא הרצאות של הרב ויליג בהן הוא מפרט כמה ההסכם מצליח בארה"ב. <br />עם זאת, נכון שבארץ בתי הדין שמרניים הרבה יותר ורובם יתנגדו להפעלת ההסכם (מה גם שבהסכם לכבוד הדדי אין סמכות שיפוט ייחודית לבית הדין הרבני, מסיבה זו). זה לא אומר שאין בו תועלת, ויש עניין לחתום עליו כי ריבוי ההסכמים האלה עשוי בהחלט לשנות את הגישה. עמיחיnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-80883303947657883852013-06-28T12:26:42.401+03:002013-06-28T12:26:42.401+03:00עוד הערה אחת כתגובה לכדורי:
עד כמה שידוע לי בית הל...עוד הערה אחת כתגובה לכדורי:<br />עד כמה שידוע לי בית הלל קבלו את ברכת הדרך למסע הפרסום אודות הסכמי קדם הנישואין מהרב רבינוביץ' והרב ליכטנשטיין, בטרם פתחו בקמפיין. RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-58898890114169582912013-06-28T11:00:22.128+03:002013-06-28T11:00:22.128+03:00כדורי,
האמת ניתנה להיאמר שבניה ביקש להכניס למאמרו ...כדורי,<br />האמת ניתנה להיאמר שבניה ביקש להכניס למאמרו גם את דברי הרב מלמד ואני מנעתי זאת ממנו. <br />יש בידי מכתב בכתב ידו של הגרז"ן ובו כתב כי "ניסוח זה שכתבתם מחייב על פי דין ואין בו חשש איסור", אלא שהוא מסתייג מפרסומו לרבים וממליץ רק במקרים שהרב המשיא חושד שיש משהו לא תקין בזוגיות של הזוג הנישא להחתים אותם על ההסכם. <br />מהרב קנוהל שמעתי שהיו גרסאות שונות להסכם, והנוסחא עליה כתב הרב מלמד את דבריו היא נוסחא שתוקנה לאחר התייעצות עם הגרז"ן והובאה לגרז"ן לאישורו ועל פיו כתב את המכתב הנ"ל. <br /><br />בעניין השמות שעסקו בכתיבת ההסכם. אני לא יודע אם יש היום בארץ אדם שמצוי בפרטי הפרטים בכל הקשור לנושא הזה, הן ההלכתי והן המשפטי, יותר מהרב פרופ' פרימר. <br />אני מקווה שאני לא טועה, אך עד כמה שידוע לי הוא היה גם ממנסחי ההסכם שמשתמשים בו כיום בארה"ב. <br /><br />בעניין קדיש יתומה. בא נדבר על זה בהזדמנות אחרת, זה לא באמת קשור לכאן. RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-2464889644035266212013-06-28T10:03:34.996+03:002013-06-28T10:03:34.996+03:00כל הכבוד בניה!
כעו"ד ובפרט עו"ד משפחה, ...כל הכבוד בניה! <br />כעו"ד ובפרט עו"ד משפחה, אני מסכים לגמרי. ההסכם הוא יפה בתיאוריה, אבל בפרקטיקה הוא רק יחמיר את המצב. <br />בפועל הרי בני הזוג ייגשו לבית הדין הרבני. בד"ר, לא נוהג לפסוק מזונות לבני זוג אלא לאחר כמה חודשים (ולפעמים גם שנה+) של דיונים - ובעיקר בגלל שיש הרגשה שתשלום מזונות לבת זוג (כמובן רק בזמן שהם נשואים) הוא שלב ראשון לגירושין, או מקשה על שלום בית. במציאות בד"ר לא ייתחשב כלל בהסכם במהלך החודשים הראשונים. לאחר מכן, ספק אם ירגיש מחוייב להסכם אשר נעשה לרוב בזמן שבני הזוג היו צעירים מאד ולא ידעו באמת את החלוקה הכספית בינהם. מה גם שההסכם הנ"ל אלול ליצור מצב מוזר, בו המבקש להתגרש - דווקא יעדיף למשוך את הזמן ולקבל פיצויים מופרזים. <br />למעשה אני יכול לנחש את הפרקטיקה שתתפתח מההסכם הנ"ל. כל צד יציע חלוקות רכוש מופרזים - ומיידית אם סירובו של הצד השני יטען בפני בית הדין כי הצד השני סרבן, וכי הוא זכאי למזונות בה"לה. הנ"ל יעודד הצעות בלתי אפשריות, בניסיון לזכות בכלי לחץ כנגד הצד השני. Benjamin of Tudelahttps://www.blogger.com/profile/00443453533108185137noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-11551793921985393182013-06-28T00:34:16.564+03:002013-06-28T00:34:16.564+03:00להסיר ספק - דבריו של הרב מלמד הם רק אלה שבין המרכ...להסיר ספק - דבריו של הרב מלמד הם רק אלה שבין המרכאותכדוריnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-64328965581302114262013-06-28T00:29:46.189+03:002013-06-28T00:29:46.189+03:00רבני בית הלל לא מתייחסים כמעט בפרסומים לתקפות ההלכ...רבני בית הלל לא מתייחסים כמעט בפרסומים לתקפות ההלכתית של ההסכם. בעבר פורסם שהדבר נעשה בהסכמתו של הגרז"נ אך הדברים כנראה לא היו מדוייקים וכך כתב בעניין זה הרב מלמד:<br />"בשיעור "הסכם קדם נישואין – לא לחתום" התייחסתי בשלילה ל'הסכם', שנועד לזירוז תהליך הגירושין ומניעת עיגון. הערתי עליו שתי הערות עיקריות:<br />א. אין קובעים בו באופן מוחלט כי כל דיון בכל הקשור לגירושין - מזונות, משמורת הילדים וכו' -ייערך בבית הדין. ב . לא נקבע כי הצד האשם בפירוד ישא בנזק הנגרם מהגירושין. <br /><br />לפיכך הסקתי שאין לחתום עליו כל זמן ששני עקרונות אלו אינם מתוקנים בו.<br />מחברי ההסכם פרסמו כי ההסכם נכתב תוך התייעצויות מרובות עם חבר בית הדין הגדול, הרב הגאון זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.<br /><br />לאחר מכן הגיעה שמועה לאוזניי כי באמת הרב גולדברג מתנגד להסכם שפורסם. נדהמתי. חשבתי לתומי שיש בי יותר פיקחות, והנה גם אני נפלתי בפח, ובלא לדקדק בדברים האמנתי כי הרב גולדברג, מגדולי הרבנים והדיינים בדורנו, תומך בהסכם הזה. כשחזרתי ודקדקתי במה שפורסם, מצאתי כי אכן נכתב שההסכם חובר תוך התייעצויות רבות עם הרב גולדברג, אבל לא נכתב שהרב הסכים בפועל להסכם. לא רק אני טעיתי בהבנת משמעות הדברים - גם רבנים אחרים הבינו שהרב גולדברג תומך בהסכם ועל כן אפשר לסמוך עליו.<br /><br />כדי לברר את הדברים לאשורם, שוחחתי עם הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, והוא אמר לי במפורש כי הוא מתנגד להסכם שפורסם, וכי אין מקום לפרסם שהתייעצו איתו כאשר לבסוף לא עושים את מה שייעץ".<br />ואכן היום באתר ככפר עציון מקומו של הרב קנוהל מכין ההסכם מצויין:<br />"ראשיתו של הסכם זה בהסכם שחובר על ידי <br />הרב אלישיב קנוהל והרב דוד בן–זזון (ממכון <br />'שילובים' - ישיבת הקיבוץ הדתי, עין–צורים)<br />וטו"ר רחל לבמור שהתייעצו עם הרב פרופ' <br />דב פרימר, עו"ד משה דרורי (כיום שופט בבית <br />המשפט המחוזי בירושלים), עו"ד הרב דוד בס <br />ודיינים בבית הדין הרבני הגדול.<br />ההסכם הובא בפני קבוצת אנשי ונשות הלכה <br />ומשפט שכונסה ע"י "קולך - פורום נשים דתיות" <br />בה השתתפו: ד"ר רות הלפרין–קדרי, עו"ד סוזן וייס, <br />הרב ד"ר נעם זהר ועו"ד וטוענת רבנית דרורית <br />רוזנפלד.<br />חברי הקבוצה ביחד עם המחברים עיבדו, הוסיפו <br />וליטשו את ההסכם עד שהתגבש לנוסח המובא בפניכם.<br />השותפים ליצירת ה"הסכם לכבוד הדדי" ונספחו פעלו <br />מתוך תקוה שיתרום לעם ישראל לכינון הבית היהודי על <br />אדנים של כבוד, שותפות, הגינות ודרכי נועם.<br /><br />עם כל הכבוד והיקר לרבנים ולחברים החשובים המוזכרים לעיל כמעט אף אחד מהם איננו בעל כתפיים רחבות ואינם פוסקים מקובלים שניתן לסמוך עליהם בעניין כה קריטי כמו גט מעושה כאשר גם מי שנטען שתמך בהסכם זה (הגרז"ן)התנער ממנו.<br /><br />עניין זה מצטרף גם לפרסום החדש בעניין קדיש אשה.<br />כל מי שהתעניין בעניין יודע שניתן למצוא מקורות הלכתיים וסיפורים עובדתיים לפיהם קיימת אופציה הלכתית לומר קדיש ע"י אשה וכך אכן גם מנוסחת התשובה.<br />ולפיכך ברור שכל רב שנשאל יכול להתיר באופן פרטי למי שמבקשת לומר קדיש. אלא שברור שפרסום מאורגן כזה מצייר מגמה של הצהרה הלכתית של מהי ההלכה הראויה לכולם/ןולא מה ראוי שתעשה אשה שחשקה נפשה באמירת קדיש וברור לכל מי שכף רגלו דרכה אי פעם בבית כנסת כי ברוב בתי הכנסת של הציונות הדתית אין זו ההלכה הנוהגת ונסיון לעשות כן רק יביא לריב ומדון (וראו התייחסות רב צעיר לעניין אמירת קדיש בנוסח שונה מהנוסח הנהוג) לפיכך נראה כי יש כאן תהליך מכוון של נסיון לשינוי אופי בתי הכנסת האורתודכסיים בישראל והציונות הדתית בכללה לכיוונים סמי קונסרווטיביים . של פסיקה על פי מאמרים אקדמיים (ראו לעיל שמות עורכי ההסכם לכבוד הדדי) והסתמכות על הלכות קיימות המופיעות פה ושם אבל ברור שלא התקבלו (ואף נדחו, ראו מאמרו של הרב גוטל בעניין קדיש יתומה ביחס לתפיסת הרב עוזיאל) בפסיקה ההלכתית המקובלת בספרי הפוסקים המקובלים על רוב הציבור האורתודוכבסי והמנהג.<br /><br />כאשר ארגון בית הלל הוקם שמחתי בו ושמחתי במתן מקום לתלמידות חכמים לקיים דיון ולהיות מעורבות בפיקת ההלכה אך נראה כי הבחירות של הנושאים שבית המדרש עוסק בו ודרך הפסיקה אכן יוליכו לכיוון דלעיל וחבלכדוריnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-30106798365080612832013-06-27T14:42:02.531+03:002013-06-27T14:42:02.531+03:00הנושא של גט מעושה להחמיר או להקל בעיקר קשור למדיני...הנושא של גט מעושה להחמיר או להקל בעיקר קשור למדיניות ההלכתית הרצויה<br />שו"ת הרא"ש כלל מג סימן ח:<br />ועוד אני אומר, שהגאונים שתקנו תקנה זו, תקנוה לפי הדור ההוא, שהיה נראה להם לפי צורך השעה בשביל בנות ישראל. והאידנא נראה הענין להפך, בנות ישראל בדור הזה שחצניות הן, אם תוכל האשה להפקיע את עצמה מתחת בעלה, באמרה: לא בעינא ליה, לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה, ויתנו עיניהם באחר וימרדו בבעליהן; על כן טוב להרחיק הכפייה". בnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-82556917343679019732013-06-27T14:17:15.017+03:002013-06-27T14:17:15.017+03:00אף פעם לא הבנתי את הענין הזה, אולי תסבירו לי אתם. ...אף פעם לא הבנתי את הענין הזה, אולי תסבירו לי אתם. <br /><br />ההסכמה של שני הצדדים להתחתן יוצרת בעיה פשוטה: מי יהיה זה שיוכל לפרק את המסגרת הזוגית ובאיזה תנאים. הנה כמה דוגמאות:<br /><br />1. איש אינו יכול לפרק את המסגרת (נישואין קתוליים)<br /><br />2. צד אחד יכול לפרק והשני לא (דין תורה הפשוט הוא שהבעל מגרש ברצונו והאשה אינה צד במשחק)<br /><br />3. שני הצדדים יכולים, כל אחד, לכפות גרושין על הצד השני. זה היה דה-פקטו המצב בזמן הגאונים כשכפו על הגט בטענת מאיס עלי. <br /><br />4. המסגרת תפורק רק בהסכמת שני הצדדים - זה המצב היום לאחר חדר"ג (והט"ז כותב להדיא שזה נעשה להשוות כח האשה לבעל). <br /><br />הבעיות בכל אחד מן הצדדים ברורות. בפרט, בסיטואציה הנוהגת הצד שיש לו יותר "אויר" יכול לכפות על השני כל ויתור שהוא, או אפילו, אם הוא או היא בקטע של נקמנות, לא להסכים לגט בכלל. <br /><br />כעת: מה המטרה כאן. האם מטרת הסכמי קדם-נישואין היא להחזיר את תקופת הגאונים, כלומר להביא למצב בו לכל צד יש זכות חד צדדית לפרק את הנישואין? <br /><br />אם כן אז ההסכם צריך להיות פשוט מאד, כל צד מתחייב לתת או לקבל גט מיד עם הודעה מהצד השני, ואם לא ישלם אלפא זוזי, ואחר כך שיגמרו את ההתמחרות על הילדים והדירה בזמנם החפשי. <br /><br />אם לא אז, כפי שבעצם צוין כאן, העסק מסתבך עד כדי חוסר תקוה. שכן כעת המטרה היא רק להגן, נאמר, על האשה מפני שרירות לבו של הבעל בסיטואציות שבהן הוא "לא צודק". אבל לשם כך צריך להעמיד מראש סטנדרט של אי צדק, והסיבוך של החיים - היא למדה מקצוע והוא הביא כסף מסבתא וקנה דירה ויש להם שלשה ילדים שאחד בחינוך מיוחד וכו וכו עד אינסוף - שהנסיון לפתור מראש את הקונפליקט, להעמיד סטנדרט של צדק לפני שהמקרה קרה, נראה אבוד. נדבnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-52706134351138468322013-06-27T10:19:27.470+03:002013-06-27T10:19:27.470+03:00ידידיה,
יישר כח. לא ידעתי על קיום המאמר הזה.ידידיה,<br />יישר כח. לא ידעתי על קיום המאמר הזה.RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-36446609793868295322013-06-27T10:13:28.049+03:002013-06-27T10:13:28.049+03:00אני ממליץ על קריאת המאמר הזה:
https://www.dropbox....אני ממליץ על קריאת המאמר הזה:<br />https://www.dropbox.com/s/646an48unt3thhm/%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%99%20%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%E2%80%93%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99.doc<br /><br />ידידיהUnknownhttps://www.blogger.com/profile/11358371766240495013noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-86316974732891553252013-06-27T09:47:36.583+03:002013-06-27T09:47:36.583+03:00+1
אמנם יש לי הערות לגבי חלק מהנושאים המשפטיים שני...+1<br />אמנם יש לי הערות לגבי חלק מהנושאים המשפטיים שנידונו ברשימה זו, אבל בשאלת ה"חכמה" שבחתימה על הסכם כזה - אני מסכים מאוד. אינני רואה כיצד הסכם זה פותר את הבעיות הקיימות (לפחות אלו שאני מכיר שקיימות בישראל).<br />כמו כן, אני בהחלט שוקל לחיוב את ההמלצה לכתוב הסכם קדם נישואין אישי, אלא שאני ממליץ לעשות זאת כמובן אצל מישהו שמתמצא בהלכה, ע"מ שיהיה להסכם תוקף הלכתי ממשי (חלק מהבעיות ההלכתיות הפוטנציאליות: אסמכתא, דבר שלא בא לעולם, קניין דברים ועוד).<br />ככלל, כמדומני שהסכמים שכוללים בעיף פיצוי כזה או אחר, יכולים לבוא רק כאשר הנושא הממוני מוגדר מאוד. מעצם הדברים, חתונה נעשית בשלב מוקדם של החיים (20-30 בד"כ), וישנן התפתחויות כלכליות משמעותיות מאוד בהמשך (סיום לימודים, קבלה לעבודה, קידום בעבודה, רכישת נכסים ועוד). עובדה זו יוצרת קושי לבגדיר את הדברים בצורה מדויקת. נראה לי שעדכון ההסכם (כפי שלמשל עושים בצוואות) לא יהיה בריא מבחינה זוגית, ולכן ההסכם צריך להיות גמיש הרבה יותר.תתן אמתnoreply@blogger.com