tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post4227729340153180351..comments2024-01-23T11:44:07.598+02:00Comments on רב צעיר Rav Tzair: עוד על העבודה כמצווהRavTzairhttp://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comBlogger7125tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-57788648883436818602012-12-30T21:35:46.858+02:002012-12-30T21:35:46.858+02:00המקור לדברי תתן-אמת (באדיבות תלמיד חכם אחד ממכריי)...המקור לדברי תתן-אמת (באדיבות תלמיד חכם אחד ממכריי): העמק שאלה קסה, א.RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-40209976715480124212012-12-30T21:26:19.975+02:002012-12-30T21:26:19.975+02:00שלמה,
שים לב, נושא הפוסט אינו מצות עונה, אלא מצוות...שלמה,<br />שים לב, נושא הפוסט אינו מצות עונה, אלא מצוות פו"ר. <br />לגבי משחק בקוביא - לפי הרמב"ם הוא פסול לעדות בדיוק בגלל שהוא בטל מלעבוד. ראה דברי הרב ליכטנשטיין ב"באור פנים יהלכון" עמ' 30. RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-5812983963104673062012-12-30T20:09:48.308+02:002012-12-30T20:09:48.308+02:00יש מקרים שהמשמעות ההלכתית של העבודה (או חוסר העבוד...יש מקרים שהמשמעות ההלכתית של העבודה (או חוסר העבודה) שאדם בחר בה- פוסלת אותו לעדות. רועה פסול לעדות; וכן משחק בקוביה שאינו עוסק בישובו של עולם.<br /><br />ספציפית לגבי מצות עונה, הדגש איננו על פרנסתו של האדם והצדקתה, אלא על כורח: אדם שחוזר הביתה רק פעם בכמה חודשים, גם עונתו היא בהתאם, מכיוון שאין אפשרות אחרת.<br /><br />היום בוודאי שאסור לאדם ללכת ללמוד תורה ולחזור לאשתו רק בערב יום כיפור מדי שנה....שלמהnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-51671160661219279112012-12-30T09:07:48.196+02:002012-12-30T09:07:48.196+02:00בטור (או"ח סי' רמ, מובא בספר משכן ישראל ע...בטור (או"ח סי' רמ, מובא בספר משכן ישראל עמ' יב, כב ולד ע"ש) כתב ששיעור העונה מבוסס על הערכת חז"ל "שהיא מתפייסת בכך". לפי זה, התלות בין מצות עונה למצות פו"ר מעניינת עוד יותר, שהרי שיעור החיוב בפו"ר הוא לפי העונה המחוייבת (גם אם היום יש להם כוח, אלא שסתם לא 'בא להם'), ויוצא שעניין החיוב של מצות פו"ר הוא להביא ילדים מתוך חיבור אישות (כפי שהביא 'תתן אמת' מהנצי"ב), ויש לדון לפ"ז על קיום המצוה ע"י פילגש (ועי' היטב רא"ש כתובות פ"א סי' יב, ותוס' הרא"ש שם ז: ד"ה אשר קידשנו).מ.ק.noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-10644132225936014802012-12-27T14:06:58.341+02:002012-12-27T14:06:58.341+02:00ע"ע בהעמק שאלה (כרגע אינני מוצא את מקורו, אלא...ע"ע בהעמק שאלה (כרגע אינני מוצא את מקורו, אלא רק ציטוט) - “עיקר מצות פו"ר הוא שיתנהג מנהג אישות בשביל זה, ממילא אינו חייב לבעול אלא בעונה השייך לאישות".<br />כמדומני שכוונתו היא שמצוות עונה מוגדרת ע"פ מעשי האדם, דהיינו להתתנהג "נורמלי" לאדם במצבך. ולכן יש הבדל בין התנהגות מלח לחייט וכד'.<br />לפיכך, לגבי שאלתך העקרונית, אכן אדם לא מחויב לשנות את מקצועו (גם בזה אינני בטוח כשזה מגיע למצבים קיצוניים, אך ודאי שזה נכון במצבים רגילים), אך הסיבה לכך איננה העדיפות של עבודה על פו"ר, אלא שמצוות פו"ר מוגדרת עפ"ז (ולא כמנח"ח שחקר אם המצוה היא במעשה או בתוצאה לדוג').תתן אמתnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-73692888305972197862012-12-27T13:41:23.997+02:002012-12-27T13:41:23.997+02:00יפה מאד. יישר כח.יפה מאד. יישר כח.RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-926879522184200152012-12-27T10:53:55.496+02:002012-12-27T10:53:55.496+02:00שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ג סימן כח
והנה ...שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ג סימן כח<br /><br />והנה מפורש ברמב"ם ריש פט"ו מאישות ובש"ע סימן ע"ו סעיף ו' דבלא קיים פו"ר חייב לבעול בכל עונה עד שיהיו לו בנים שמשמע מזה כל אחד לפי עונתו שלכאורה תמוה מאי טעמא לא יתחייבו כל אדם לבעול בכל יום כטיילין, אם לא יחלש מזה הרבה להיות חולה דודאי בשביל חלישות קצת לא מסתבר שיפטר אדם מן המצות ומ"ש מצוה זה דפו"ר, וכ"ש הזמנים שנתנו בשביל פרנסה מ"ט לא יתחייב להניח פרנסת גמל וספן ויבקש פרנסה אחרת שיהיה לו זמן לבעול יותר פעמים. וצריך לומר דכיון דבביאה אחת שאחר ביאה הראשונה הרי יש כבר המציאות להתעבר מצד הטבע ובהכרח כשלא נתעברה הוא כן רצון השי"ת מטעמיו הכמוסים שלא תתעבר עתה וא"כ לא יועיל מה שיבעול עוד ביאה, ואף שודאי אפשר שאינו זוכה לבנים אלא בטירחא יתירא כמו דחזינן במזונות שאחד זוכה למזונות מרובין בטירחא קטנה ובזמן מועט ואחד אינו זוכה אף למועטין אלא בטירחא גדולה ובזמן רב, מ"מ לא שייך זה אלא בעונות המחויבות שקבעו חכמים ולא אפשר שנגזר עליו שיבעול יותר ממה שחייבוהו אלא רק בהעונות שחייבוהו חכמים יש שנגזר עליו לזכות לבנים תיכף בביאה הראשונה שאחר ביאה ראשונה דבתולה ויש שנגזר עליו דוקא רק אחר הרבה עונות, שלכן לא שייך לחייבו אלא שבעונות המחוייבות יבעול בכל עונה ולא תוכל למחול.טוביה בר אילןnoreply@blogger.com