tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post3152705971439879122..comments2024-01-23T11:44:07.598+02:00Comments on רב צעיר Rav Tzair: בין ישראל לעמיםRavTzairhttp://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comBlogger7125tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-85100761866401467392015-08-25T07:26:00.037+03:002015-08-25T07:26:00.037+03:00כל הדוגמאות הם מדברים שהתורה לא אסרה... זהו תחום נ...כל הדוגמאות הם מדברים שהתורה לא אסרה... זהו תחום ניטרלי מבחינתה, לכן הרגשת בני אדם יכול להיות שיקול... אבל בדברים שהתורה נותנת במפורש את דעתה הערכית, בודאי שאין לקחת כהנחת יסוד ערכים הפוכים...<br /><br />התורה צוותה להציל חלק גדול מהאנושות, וחלק אחר במפורש לא מחייבת- ובמקרים אחרים ואף אוסרת! היא צוותה לבער ע"ז מקרבנו...<br />כאן לא שייך לומר שהתורה רק באה להוסיף ע"ג האנושיות וכו' כי היא אמרה במפורש את ההיפך... זה המקרה בו יש מחלוקת ערכים, עמדת התורה לכאורה שונה מהעמדה האחרת, זה דווקא מחייב להיאבק עליה..<br /><br />(האמת שהרב גלזנר כלל לא מדבר על מה שאנו קוראים כיום 'בעיות מוסריות', דיונים ערכיים וכו'... הוא בכלל דיבר על מה שאנו קוראים 'מגעיל', שזהו דבר אנושי פשוט הרבה יותר מצומצם.. הדרך רחוקה מלהסיק לגבי דיונים ערכיים- וכמו שאמרתי גם אם כן, לא כשזה עומד מול העמדה שמבטאת את ההלכה)...<br /><br />אם קשה העובדה של ביעור ע"ז מקרבנו, זו קושיה על העמדה המוסרית של התורה- שהיא שאמנם עלינו לשמור על עקרונות יסוד מול כל אדם, אבל עלינו להתרחק מע"ז ולא להיות במגע איתה, ולא לחוש אחריות כלפי עובדיה (זה ההקשר, לא הרדיפה של אדם בגלל אמונותיו- הוא יכול לחיות אבל לא בינינו)... הוא יכול להביא לבירור מחדש של ההלכה, אבל תמיד בירור העמדה של ההלכה...<br /><br />כל זה להבדיל מדיונים שמבררים את עמדת ההלכה עצמה.. האם יש הלכות שנאמרו בגלל המציאות ההיא, ולפי ההלכה צריכה להשתנות בשינוי הנסיבות? האם היא התייחסה דווקא לאלילות של העולם העתיק? האם בעולם גלובלי יש משמעות לעקירת הפיזית של ע"ז? האם היחס בינינו לגויים מבוסס על הדדיות ולכן דיניו משתנים? וכו'...<br />אלו בירורי עמדת ההלכה, ולא פתירת פתירת עימות השקפתי בכך שזה דבר שהתקבל לכל בני אדם ולכן ההלכה לא רלוונטית בנושא... <br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /> יצחק שhttps://www.blogger.com/profile/13096045120323821518noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-87570751359941940102015-08-24T07:14:13.222+03:002015-08-24T07:14:13.222+03:00לגבי דבריו של הרב גלזנר, עיין בדבריו: http://www.h...לגבי דבריו של הרב גלזנר, עיין בדבריו: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37184&st=&pgnum=50<br />וראה את מה שהוא כותב על שחיטת מסוכנת ואכילת בן-פקועה, שהם בודאי לא היו בעיות מוסריות מזמן מתן תורה.<br />הפגיעה בצלם אנוש לענ"ד הוא אי מתן סיוע רפואי לנזקק לכך רק משום שהוא בן דת/עם אחר, וכן רדיפת אדם ופגיעה בבתי התפילה שלו בגלל אמונותיו. RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-26377501727438721732015-08-23T07:05:11.742+03:002015-08-23T07:05:11.742+03:00גם אם נקבל את העובדה שדווקא היהודים דוגלים בכך (כש...גם אם נקבל את העובדה שדווקא היהודים דוגלים בכך (כשהם הנפגעים) כסימן שזה עיקרון נכון, זה לא בהכרח יוביל להגדרת 'פגיעה בצלם אנוש'...<br /><br />אף כשאני מדבר עם ליברלים אדוקים הם מוכנים להודות להבחנה כזו... (מיכאל וולצר לדוגמא מדבר על מדינות שאינם דמוקרטיות אבל מתייחסות באופן הוגן לאזרחים- לא רוצחים, לא פוגעים בכושם וכו')...<br /><br />לא ברור לי האם הרב גלזנר מדבר גם על ערך שמתפתח אצל העמים, או ערך שקיים אצל כל בן אדם.. <br />לכאורה הליכה ערום הייתה פגיעה בצלם אנוש גם בזמן מתן תורה, וכבר אז זה היה ברור שדוחה 'לא ילבש'... גם אם היו שינויי לבוש זה עדיין שינוי במציאות, במצב שכולם לבושים ברור לכל אחד בכל דור ודור והליכה ערום היא פגיעה בצלם אנוש...<br />כאן מדברים על שינוי ערכים.. בזמנו לא היה נחשב דבר לגמרי לא מוסרי לא להציל מישהו שעומד בסכנה- להבדיל מלהרוג... התורה גם לא צוותה את הגויים על כך, ולא חייבה אותנו כלפיהם- אף שאסרה לרצוח... האם הסכמת העולם שדבר כזה הוא פגיעה בצלם אנוש ישנה את סדר הציוויים של התורה? זו לא פגיעה בצלם אנוש, עובדה שאלפי שנים לא הייתה חובה כזאת (אף שברור היה שרצח אינו דבר נכון)...<br />ובמקרה שלנו, מתוך דיון הלכתי מפורש, מגיעים למסקנה שערך שמירת שבת גובר על ערך של הצלת חיי האחר, ושאסור לבצע זאת- האם שינוי מה שהתקבל אצל האומות יכול לגבור על דבר כזה?<br /><br />(הדיון בגר תושב הוא אחר, היא טענה מתוך ההלכה שהיא הסירה מעלינו אחריות רק כלפי אנשים שאינם מתנהגים בצורה בסיסית... אין צורך לציין שהפליה כזאת גם תיחשב כיום כדבר לא מוסרי...<br />לכאורה סברת הרב הנקין תלויה בסיבה שלגר תושב יש דין 'לא תעמוד'- האם לכל אדם היה אמור להיות דין זה אלא שיש סנקציה כלפי מי שאינו מקבל עקרונות מוסריים בסיסיים של שבע מצוות... או שעקרונית אין חיוב כזה, אבל מי שנתקבל לחיות בינינו יש לנו ברית בה נתחייבנו להחיותו, לפי"ז אף אם יש ערך גדול בקבלת שבע מצוות בכל העמים זה לא ישנה את מעמדם.. אלא א"כ נאמר שיש לנו ''ברית נח'' עם כל באי עולם, וצ"ע)...<br /><br />מה שכן עלה בדעתי, יש לדון בגדרי 'דיניהם'... הרמב"ם כותב שור של ישראל שנגח של גוי אינו חייב כי גם בדיניהם לא נוהגים לחייב בכך... משמע שכל דבר שינהגו בינם לעצמם אנו מחויבים כלפיהם (לא כתפיסה מוברית בסיסית- זה כבר נכלל בשבע מצוות בני נח- אלא מצד ההוגנות)... לפי"ז ייתכן שזכויות האדם נכללו ב'דיניהם', וממילא אנו מחויבים כלפיהם בכל אלו... וברגע שיש חיוב להחיותו ממילא שבת נדחה (כמו שרואים בגר תושב- אין צורך בלימוד לדחות שבת, ברגע שחייבים להתחשב בחיים, ברור שגוברת על רוב איסורי תורה)...<br /><br />אם כי אין דין כזה 'לא תעמוד על דם רעיך'... בחוק אין סנקציה כלפי מי שנמנע מלהציל מישהו אחר- אף שמסכימים שאינו דבר ראוי.. ההתנגדות עולה מתוך הימנעות מהצלה בגלל ערך דתי (שבת), והפליה בין יהודי לגוי- דברים שבהחלט קיימים ביהדות...<br />לגבי רופאים יש דין אתי, מכח שבועת הרופאים..<br /><br /><br /><br /><br /> <br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />יצחק שhttps://www.blogger.com/profile/13096045120323821518noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-34036302102783956282015-08-20T18:12:24.703+03:002015-08-20T18:12:24.703+03:00עוד ליצחק,
ראה הדברים שהבאתי מהגרי"א הנקין הכ...עוד ליצחק,<br />ראה הדברים שהבאתי מהגרי"א הנקין הכותב בפירוש שיש להתייחס אל הגויים כיום כגרי תושב.RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-59013976537719514802015-08-20T18:09:08.788+03:002015-08-20T18:09:08.788+03:00הרב טוביה,
אני לא בטוח אם הבאת את הדברים כדי לסתור...הרב טוביה,<br />אני לא בטוח אם הבאת את הדברים כדי לסתור דברים שכתבתי, או להוסיף עליהם. בכל מקרה אוסיף: ברור שיש ניואנסים שונים בקבלת דברי הגרש"ז למעשה. זה בא לידי ביטוי בשאלות: האם לכתחילה ראוי לעבוד במקום בו רוב הפציינטים גויים, רמת השינוי, השימוש בגויים וכו'. ואחרי כל הניואנסים, קשה מאד לומר שדברי הגרש"ז אינם המיינסטרים ההלכתי כיום (הגם שהייתי מעדיף שהעמדה שהבאתי במחצית השניה של דבריי יהיו המיינסטרים). <br /><br />יצחק,<br />אינני מבין את החילוק שאתה עושה בדברי הרב גלזנר. גם מלבוש אשה זה איסור תורה, ובכל זאת זה נדחה מפני הליכה ערום. <br />ברור ששאלת הגבול עולה בעצמה לנוכח דברי הרב גלזנר, אבל קשה לקבל ש"מדינה לאומית" יכולה להכנס בדבריו. זאת, משום שהוא מגדיר בפירוש שרק עקרונות שהעובר עליהם ייחשב בעיני אומות העולם כמאבד צלם אנוש, ייחשבו לעקרונות האסורים מן התורה. <br />ומדוע לדעתי עקרון חופש הדת וזכויות הפרט נכללים בדברי הרב גלזנר? פשוט, משום שהיהודים בכל העולם הם הראשונים הדוגלים בעקרונות אלו. ועיין בתגובות האגודה, הRCA והOU לנוכח פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב לאחרונה. לאור דבריהם אפשר לחשוב ש"חופש הדת" מופיע בעשרת הדברות...RavTzairhttps://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-70395331029459939122015-08-16T06:41:30.218+03:002015-08-16T06:41:30.218+03:00לדעתי דברי הרב גלזנר לא שייכים לענייננו...
הוא מדב...לדעתי דברי הרב גלזנר לא שייכים לענייננו...<br />הוא מדבר על אכילת בשר אדם והליכת ערום ברחוב, שלדידו הם דברים בסיסיים שהתורה לא צריכה לאסור בכלל, הם 'הרבהיותר אסורים'...<br />כאן מדובר על דברים שנלמדו במפורש להיתר (ובמקרה של ביעור ע"ז אף יש ציווי על כך), וכדי לשנותו יש צורך לטעון שהמוסר האנושי המתפתח ישנה את הבסיס עליו מושתתות ההלכות, וממילא ישנה את ההלכה... זה הרבה יותר מרחיק לכת...<br />וגם אם נקבל כיוון כזה, יש לברר עד לאן נגיע.. <br />אם תתקבל בעולם תפיסה ליברלית שלא מכירה בלגיטימיות של מדינות לאום- יהיה אסור לנו להקים מדינה יהודית? זה נכון גם ביחס להתבססות על דברי הרב ישראלי (במקום אחד הוא מדבר על עיקרון זה לגבי דיני מלחמה בינלאומיים, שם יש סברא לייחס לאמנות בינלאומיות מעמד של דינא דמלכותא, אבל בענייני פנים זה חידוש נוסף)...<br /><br />נראה שיש צורך בשיפוט בעיניים יהודיות על הנורמות החדשות, האם זו התקדמות אנושית ראויה, עד שנוכל לומר שהתורה חפצה בשינוי זה ולכן התוקף של הדינים הרלוונטים משתנים (כמו ביטול מוסד העבדות, זכויות אדם בסיסיות- להבדיל מאזרחיות)... בשביל זה יש צורך בניתוח יותר עמוק של דיני תורה ומה שעומד מאחוריהם...<br /><br />עוד יש להעיר שלא הבחנת בין גויים שאינם עובדי ע"ז, לבין גר תושב... בשביל להחשיב גויים של היום כגרי תושב צריך לטעון שהנצרות וכדו' אינם ע"ז, אבל הכי פשוט להגדירם כגויים שאינם עובדי ע"ז...<br />גר תושב הוא גוי שחי בינינו ויש לנו אחריות כלפיו, וכחלק מזה הציווי להחיותו- שמאפשר דחיית איסור שבת... לגבי גויים שאינם עובדי ע"ז האיסורים השליליים לא מתייחסים ('לא לתת חן' וכו', ואיסור להחיות) אבל אין חובה כלפיהם, וממילא אי אפשר לחלל שבת....<br /> <br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />יצחק שhttps://www.blogger.com/profile/13096045120323821518noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-14044906905997555642015-08-14T17:04:51.730+03:002015-08-14T17:04:51.730+03:00מתוך פניני הלכה - http://ph.yhb.org.il/01-27-03/
...מתוך פניני הלכה - http://ph.yhb.org.il/01-27-03/<br /><br />יסוד ההיתר כדי למנוע סכנה מיהודי מבואר בחת"ס יו"ד קלא, ודברי חיים או"ח ב, כה. וכ"כ אג"מ או"ח ד, עט; רשז"א בשש"כ מ, הערה מז; ציץ אליעזר ח"ח טו, ו; ח"ט יז, א; יבי"א ח, לח. ויש להוסיף שלרמב"ן (הוספות לעשה טו), מחללים שבת על הצלת גר תושב. וכן דעת רשב"ץ. ויש אומרים שגם בלא קבלת המצוות בפני שלושה מי ששומר בפועל שבע מצוות נחשב כגר תושב (מהרי"ץ חיות, רמ"ד פלאצקי). וכ"כ הרב רבינוביץ' במלומדי מלחמה עמ' 143. ולדעת רבים אין מחללים שבת על גר תושב, וגם אין כיום דין גר תושב. אבל לכל הדעות מצילים כמבואר למעלה. ובבית חולים שמתנהל על פי ההלכה, יש להעדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים, ואם יגיעו חולים גויים, יטפלו הגויים בגויים. ואם הגיע גוי עם מחלה שהרופא היהודי מומחה יותר ברפואתה, ורגילים בימות החול לפנות אליו במקרים שכאלה, יטפל הרופא היהודי בחולה הגוי, גם במלאכות דאורייתא.טוביהnoreply@blogger.com