tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post2204573771864626001..comments2024-01-23T11:44:07.598+02:00Comments on רב צעיר Rav Tzair: ביקורת ספרים: גשר בנות יעקב, הרב חיים נבוןRavTzairhttp://www.blogger.com/profile/14572067561982046375noreply@blogger.comBlogger5125tag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-21530180452807561202012-03-05T13:16:21.665+02:002012-03-05T13:16:21.665+02:00שם השולח: נעמה תאריך: 17/05/11, 11:20:14
ותשובה מח...שם השולח: נעמה תאריך: 17/05/11, 11:20:14<br />ותשובה מחדשת, שתתן לי ושכמותי אורך רוח ורצון להמשיך להיות שייכות לחברה זו אינה בנמצא. <br />ישנם כאלה המסוגלים לנתק את הדיון מהמציאות ולדון בהיבטים שונים של מעמד האישה. לי לצערי, אין את הפריבילגיה הנ"ל. תסכולי וייאושי גובר והאובייקטיביות של עצם הדיון מוציאה אותי מדעתי.<br /><br /><br />שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/05/11, 20:07:53<br />נעמה,<br />ברוכה הבאה לבלוג. <br />אני מזדהה מאד עם התסכול שלך. דברי הביקורת שלי בטור הזה הם בעיקר הבעת התסכול שלי על כך שחברי הרב חיים נבון איננו חש את אותו התסכול שאני חש בהתעסקות בנושא של מעמד האשה ביהדות. <br />אינני חי באשליות. אינני חושב שיש סיכוי שבשנים הקרובות יקום סנהדרין חדש שישנה דברים מהותיים בנושא הזה. <br />עם זאת, ההיסטוריה הקצרה מלמדת שבציבור שלנו בכל מקום שהנשים שאפו להיות שותפים מלאים השתנו הרבה דברים. <br /><br /><br />שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 17/05/11, 20:12:56<br />הדוגמא המובהקת למקום שבו נשים ביקשו להשתלב באופן מלא זה תלמוד תורה לנשים. דוגמא נוספת, שאולי נראית פעוטה, זה בנשיאת הספדים ע"י נשים, דבר שפעם היה ממש לא מקובל.<br /><br />נכון שאלו דוגמאות זעירות ביחס לנושאים הגדולים של "סדר נשים", ובכל זאת אולי יש כאן התחלה. <br /><br />יותר מזה אינני יודע לומר, חוץ ממה שפתחתי בו, שאני שותף לתסכול. <br /><br /><br />שם השולח: אלישיב (האתר שלי) תאריך: 31/05/11, 05:59:57<br />שלום לכולם קראתי את כל התגובות וגם לי מפריע העניין של שוויון הנשים לא רק מצד זה שהנשים כביכול מופלות אלא גם מצד זה שזה לא מסתדר עם עניין ה"תורת חיים" אני לא תלמיד חכם ולא יכול לצטט כמו שרוב הכותבים עשו. אני רק רוצה לקבל תשובה מספקת לעניין "תורת חיים" לעניין זה ואם מישהו גם יוכל להסביר לי איך עניין הנשים מסתדר אני אשמח... תודה ויום טוב! <br /><br /><br />שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 31/05/11, 19:47:57<br />שלום אלישיב,<br />כשכתבתי שהשכינה/הלכה בגלות התכוונתי בדיוק לדבריך. התורה אינה לחלוטין "תורת חיים", משום שהיא נמצאת במצב של גלות. בדיוק שעמנו אינו "חי" (חיים לאומיים) לחלוטין כל עוד הוא נמצא בגלות.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-75651755249966268562012-03-05T13:15:33.587+02:002012-03-05T13:15:33.587+02:00שם השולח: אייל תאריך: 11/05/11, 22:01:23
עוד,
ברו...שם השולח: אייל תאריך: 11/05/11, 22:01:23<br />עוד, <br />ברור שהרמב"ם לא התכוון לומר שרק בית דין גדול יכול לדון ביג' מידות, כיצד דנו רבותינו התנאים ביג' מידות, בהיקש בבנין אב ועוד, וכי הם היו בית דין גדול? <br />הרמב"ם התכוון לומר רק שהסמכות של בית הדין, סמכות שמקורה בלא תסור, שייכת דווקא לבית הדין הגדול. <br />זוהי גם השאלה של הכסף משנה שם: למה איננו חולקים על אמוראים. ותשובתו: כך קיבלנו על עצמנו. לא שהקבלה מחייבת הלכתית. היא מחייבת תרבותית. אלו כללי המשחק שלנו. אבל עדיין יתכן ואדם יחשוב לפעמים שפרשנויות מסויימות אינן הכרחיות. <br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 11/05/11, 23:18:59<br />ההיפך מדבריך הוא הנכון. רב צעיר הזכיר כאן את הרב קוק, ובכן במאמר "על חידוש הסנהדרין" הרב קוק מברר כמה פעמים שהתוקף של הסכמת כל החכמים על קבלת התלמוד (מה שאתה קורא לו "כללי התנהגות"...) בוודאי אינו גרוע מתקנה פרטית, כך שלמעשה כדי לחלוק על התלמוד צריך להיות גדולים מחז"ל בחכמה ומניין.<br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 11/05/11, 23:19:33<br />אבל בלאו הכי, דבר פשוט שבפשוטים הוא שלימוד דאורייתא שאמרו חז"ל ללא חולק, אין צורך להתחקות מבחינה היסטורית על הפורמליסטיקה של קבלתו כדי להבין שיש לו תוקף של לימוד בי"ד. (ואם לא כן, וכי על מה בעצם הרמב"ם מדבר, לטענתך אין בידינו אפילו לימוד אחד של בית דין...)<br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 11/05/11, 23:22:11<br />ולגבי אחרית דבריך (הנוגעים לפרק א', לא למה שכתבתי על פי לשונו בפרק ב'!), אכן הרמב"ם לא התכוון שרק בית דין גדול היושב בירושלים רשאי לדון בי"ג מידות. אבל העולה מסך דבריו (פרק ב' הנזכר...) שצריך סמכות דוגמת בית דין כזה, מבחינת מעמדה בקרב החכמים, וזה באמת מה שהיה אצל חז"ל. סמי מכאן קומץ רבנים כזה או אחר שיחליטו על דעת עצמם כך או כך, דבר כזה לא היה מעולם ולא יכול להיות.<br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 11/05/11, 23:23:12<br />והבנתך בבית יוסף שהאיסור לחלוק על התלמוד וכו' אינה הלכתית אלא "תרבותית", היתה מעוררת בי גיחוך אלמלי שעצוב לאן הגענו.<br /><br /><br />שם השולח: תומר (האתר שלי) תאריך: 14/05/11, 19:16:27<br />טור מצויין, תודה<br /><br /><br />שם השולח: נעמה תאריך: 17/05/11, 11:17:32<br />לכותב שלום, לא הכרתי את הבלוג שלך וקיבלתי קישור למאמר זה מחברה. ראשית, ברצוני לומר שהמאמר כתוב בטוב טעם ומעיד על עיון וחשיבה על הספר. <br />בהמשך לדברי ולדברים שנכתבו מעלי ברצוני להעיד על עצמי כאישה צעירה ופמיניסטית שהתסכול בחיי הדתיים הוא גדול ביותר, בעוד שבתחום המקצועי ובתחום האישי- משפחתי אני חווה הצלחה ושלווה. שאלתי אלייך: לי נראה כי הבעייה בעולמנו המגזרי היא בעצם הדיון שנמשך ונמשך באותו מקום כבר כמה עשרות שנים. השאלה היא אותה שאלה: מדוע מעמד האישה אינו משתנה/ אינו יכול להשתנות?Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-74813183591341805522012-03-05T13:14:32.186+02:002012-03-05T13:14:32.186+02:00שם השולח: אייל תאריך: 09/05/11, 18:08:05
לגבי הביק...שם השולח: אייל תאריך: 09/05/11, 18:08:05<br />לגבי הביקורת, היא באמת ביקורת טובה. גם אותי מלווה תחושת כאב בכל פעם שאני עוסק בנושאים אלו, כאב שבא לידי ביטוי בפוסט. את הספר עדיין לא קראתי, כך שאיני יודע לגביו.<br /><br /><br />שם השולח: רועי תאריך: 10/05/11, 15:25:21<br />במפתיע, אני חושב שאני מסכים עם הרב נבון, אם כי לא ממש מטעמו.<br /><br />אכן, יש ללמד נשים תורה, והרבה.<br />בעז"ה, יהיו עוד ועוד תלמידות חכמים, גם בתחומי פסיקת ההלכה והנהגה ציבורית, והן תוכלנה להחליט, או לפחות להשתתף בדיון ההלכתי על מעמד האשה בימינו, במקום ששוב הגברים יחליטו על דעת עצמם.<br /><br /><br />שם השולח: מישקה תאריך: 10/05/11, 17:40:32<br />אייל, דומני שדבריך מבוססים על טעות אופטית. והרי:<br />הרמב"ם כותב כי בי"ד גדול שדן בי"ג מידות וכו', ובאו "אחריהם" בית דין אחר, וכוונתו בדור אחר כמבואר בסוף הסעיף. כלומר, לפי הרמב"ם לא יצוייר מצב ששני בתי דינים הפועלים במקביל לומדים אחרת זה מזה ומבטלים זה את דברי זה, אלא התרחיש האפשרי הוא בשני דורות שונים. <br /><br /><br />שם השולח: מישקה תאריך: 10/05/11, 17:49:16<br />במילים אחרות, לענייננו, נמצא שבכל דור ייתכן קיומו של בית דין אחד בלבד שבסמכותו לבטל לימוד בי"ג מידות של בית דין מדורות קודמים. מדובר מן הסתם בבית דין ששאר בתי הדין שבדור מכירים בסמכותו העליונה (וכנראה אפשר גם, במקום זאת, הסכמת רוב חכמי ארץ ישראל - כשיטת הרמב"ם בחידוש הסמיכה). ואז יש בידו הסמכות לכך גם אם אינו גדול בחכמה ומניין כמו אותו בית דין שאת דבריו הוא מבקש לסתור.<br /><br /><br />שם השולח: מישקה תאריך: 10/05/11, 18:14:10<br />(איך שהוא נעלמה הודעתי האחרונה, ואשלים:). והדבר ברור הן מצד הפסוק הנידון, המדבר "השופט אשר יהיה בימים ההם", בלשון יחיד (בניגוד לכהנים והלוויים שבתחילת הפסוק)ובהא הידיעה, והן מצד ההיגיון, שאם לא כן תיעשה התורה לא לשתי תורות אלא לעשר או מאה.<br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 10/05/11, 20:59:59<br />שוב אני מעיין ואיני מבין למה היית צריך להאריך, הרמב"ם כותב בתחילת ההלכות שבית הדין הגדול בירושלים הוא עמוד ההוראה ועליו אמורים הפסוקים בפרשת שופטים ולו הסמכות לדון בי"ג מידות וכולי. ובכן כשיהיה לנו מוסד שהוא בבחינת בית הדין הגדול (באחת משתי הדרכים שציינתי אליהם), השאלה כבר לא תהיה אוטופית.<br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 10/05/11, 21:00:27<br />(תיקון למה "הייתי")<br /><br /><br />שם השולח: אייל תאריך: 11/05/11, 21:57:25<br />שלום מישקה,<br />גם אם הייתי מסכים עם דבריך בנוגע לצורך בבית דין מוסכם ומרכזי, עדיין הדברים אמורים מול דינים שנפסקו על ידי בית דין אחר. המשנה והגמרא לא נתחברו על ידי בית דין גדול, כך שבאופן עקרוני אין צורך בבית דין גדול כדי לחלוק עליהם. אין חולקים רק כי קיבלו - כללי התנהגות, כשם שקבלנו על עצמנו לאכול עם סכין ומזלג.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-38859489379842560992012-03-05T13:14:06.008+02:002012-03-05T13:14:06.008+02:00שם השולח: ׁמישקה תאריך: 07/05/11, 21:36:53
(לגבי ה...שם השולח: ׁמישקה תאריך: 07/05/11, 21:36:53<br />(לגבי העניין האחרון, לפעמים זה מובן לכל הצדדים, ולכן לוחמות בגדוד קרקל משרתות שלוש שנים, כמו גברים, ולא שנתיים כמו שאר הנשים בצה"ל. אבל כמובן שלא עולה על דעת התומכות בכך להשוות את משך שירות החובה של הנשים בכלל צה"ל לזה של הגברים! איפה השוויון?)<br /><br />לגבי 6 - עם כל הכבוד לספר שהזכרת, צריך קודם להתחשב ברמב"ם הלכות ממרים פרק ב'. להבנתי הדרישות שם די אוטופיות ביחס למציאות זמננו.<br /><br /><br />שם השולח: שחר תאריך: 08/05/11, 07:38:21<br />לגבי 3 - ואתה לא חושב שהדינים הללו הם בדיוק מה שגרמו לקרע בין הפרושים והצדוקים, וההתמרדות הפרושית שהובילה לכך שממזר ת"ח גדול מכוהן גדול? (וכדוגמה בולטת לכך ראה את הפער שבין תיאור תפקיד הכוהנים בהפטרת השבת החולפת לבין הפסוקים בספר דברים שמכוחם אנו מקנים לחז"ל את סמכותם)<br /><br /><br />שם השולח: מישקה תאריך: 08/05/11, 10:57:26<br />סלח לי, לו יהא כדבריך, מה זה קשור?<br /><br /><br />שם השולח: שחר תאריך: 08/05/11, 12:57:57<br />הבהרת ההקשר - אתה טענת שאיננו רואים התמרדות על כך. נטען כנגדך שאם זה היה רלוונטי לחיינו היינו רואים התמרמרות עזה, וכדי לחזק טיעון זה של המגיב הוספתי כי אנו רואים שכשהיה לכך משמעות אזי היא הובילה למרמור חריף מאד, ואף לתנועה ציבורית (שאנו ממשיכיה) שניסתה למזער את הפער הזה ככל הניתן, כולל תוך ביצוע "מהפכות הלכתיות" מהסוג שניתן לבצע בנושא מעמד האשה<br /><br /><br />שם השולח: אלחנן תאריך: 08/05/11, 21:45:36<br />בני, הביקורת פשוט מצויינת.<br /><br />סיוג חשוב אחד מן הסיכום שלך: אין טעם להשתעשע ברעיון שמשום מקום יקום ביהדות הדתית "גוף בעל ראיה ארוכת טווח ורוחב כתפיים". ודאי לא ביחסי הכוחות הנוכחיים במחנה הדתי. מה שלא יקרה בפסיקות של רבנים בודדים (בעלי ראיה ארוכת טווח ורוחב כתפיים וכו'), לא יקרה בכלל.<br /><br />לאור זה נותר לשאול: האם המצב בו "ההלכה נמצאת בגלות" הוא קשה אך נסבל, או שאינו נסבל ואינו בר קיימא? לפחות בתחומים מסויימים (כגון המעמד המשפטי והאזרחי שציינת בתחילת דבריך) התשובה ברורה למדי.<br /><br /><br />שם השולח: אייל תאריך: 09/05/11, 18:05:14<br />שלום מישקה,<br />כתבת: "לגבי 6 - עם כל הכבוד לספר שהזכרת, צריך קודם להתחשב ברמב"ם הלכות ממרים פרק ב'. להבנתי הדרישות שם די אוטופיות ביחס למציאות זמננו"<br />אילו דרישות? הרי לא מדובר על תקנות או גזירות, אלא על פרשנות המקרא, וביחס לפרשנות המקרא יכול כל בית דין לחלוק? <br />יתר על כן, כמדומני שהדינים של המשנה והגמרא לא נפסקו על ידי בית דין גדול. הסיבה שאין לחלוק עליהם היא רק שככה קיבל בעבר עם ישראל על עצמו. אך זהו לא חיוב הלכתי, אלא כללי משחק: כמו שאוכלים בסכין ומזלג.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1689308578130466214.post-52062703689472195612012-03-05T12:04:52.439+02:002012-03-05T12:04:52.439+02:00שם השולח: ׁמישקה תאריך: 07/05/11, 20:30:39
כמה הער...שם השולח: ׁמישקה תאריך: 07/05/11, 20:30:39<br />כמה הערות:<br />1. מציאת אשה לבעלה אינה מאותה קטגוריה כמו רוב שאר הדברים, שכן זהו דין המותנה בחיוב הבעל מ*צונזר*יה.<br />2. בנושא שירות קרבי לנשים בהחלט יש התעלמות מסוגיית היכולות מצד הגורמים המעוניינים בקידום הנושא, ואין כאן מקום להאריך.<br />3. כמדומני שחיובך לתת מעשר ישירות לגיסך הלוי, יהיה בתוקף כשמנגד יצטרפו לו כמה חובות 'תעסוקתיות' בירושלים בירתנו. <br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 07/05/11, 20:35:28<br />4. כפי שאתה רואה, נושא החובות מול זכויות צץ שוב, וזהו עניין חשוב לענות בו. אני לדוגמא מכיר כמה וכמה גברים שהיו מן הסתם שמחים להפקיד את בית הכנסת כולו בידי הנשים, בתנאי שהללו יטלו מן הגברים גם את חובת שלוש תפילות במניין. אני מכיר מספר אפסי של נשים שהיו מוכנות לעשות זאת. אני רואה שאתה עצמך מסכים בכך. אבל זוהי דוגמא כמור לשאלת החובה הכרוכה בזכות.<br />5. טיעון השמרנות שמפתח הרב נבון, הוא באמת מאולץ בצורה בולטת. מלבד ששמרנות בעצם אינה טיעון מהותי.<br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 07/05/11, 20:41:46<br />6. באשר לעניינים הללו: פסול אישה לדון ולהעיד, פטור ממצוות שהזמן גרמן, לימוד תורה ופו"ר, קידושין וגירושין, שכולם דיני דאורייתא (אני יכול להוסיף "אליבא דחז"ל", אבל ביהדות שאני מכיר זה מיותר) ורובם במעמד של "גזירת הכתוב", ולמעשה הם גם רוב הדינים שציינת כדוגמאות, לא בדיוק מספיק "גוף בעל ראייה ארוכת טווח ורוחב כתפיים". על כך כמדומני אמורים דבריו של הרב נבון שהבאת בהתחלה. מה לעשות? אין דרך להעלות על קנה אחד את התורה עם הפמיניזם הפוסט מודרני. והבוחר יבחר...<br /><br /><br />שם השולח: Benny (האתר שלי) תאריך: 07/05/11, 20:56:26<br />מישקה,<br />מה שכתבת ב2 - זו היתה גם תגובתו של ר' חיימי לדברי. אך לעמיתו של דבר אם אנחנו מתייחסים למיינסטרים הנשי, ואולי אפילו למיינסטרים הפמיניסטי אני חושב שדברי הם נכונים.<br />לגבי 3 - מה שכתבת זה מעניין מאד. האם היית כותב אותו דבר אם כולנו היינו חקלאים? <br />לא הבנתי את דבריך ב4.<br />לגבי 6 - אני חושב שזה לא נכון מצידך להחשיב הכשרת נשים לעדות ודיינות כ"פמיניזם פוסט מודרני". לטעמי, "אליבא דחז"ל" הוא חשוב מאד ונוגע לעניין, על דרך הדברים שהרב קוק כותב ב"לנבוכי הדור".<br /><br /><br />שם השולח: / תאריך: 07/05/11, 21:06:02<br />מה המילה שצונזרה בתגובה הראשונה?<br /><br /><br />שם השולח: ׁמישקה תאריך: 07/05/11, 21:33:39<br />מ-ז-ו-נ-ת-יה.<br /><br />לגבי נשים וגיוס קרבי, אני לא יודע מהו המיינסטרים, אבל עובדה היא היא שהאוחזות/אוחזים באידיאולוגיה שהתכוונתי אליה, הם אלה שמצליחים כיום, באופן כללי, לקבוע את מדיניות הצבא בפועל בנושא זה. <br />(כל זאת מלבד נימוקים אחרים לשלילת הרעיון, כי לא זהו נושא הדיון)<br /><br />לגבי 3 - כן, מה ההבדל? האם בימי בית שני לא היה כך במציאות, על אף שאספקט הנחלות כבר לא היה קיים?<br />לגבי 4 - כוונתי היא שבהרבה עניינים, דבר שנראה כמעניק למישהו זכות מסויימת, למעשה מטיל עליו גם חובות.Anonymousnoreply@blogger.com