השבוע לתדהמתי ולצערי הגדול נתבשרתי על עלייתו לגנזי מרומים בטרם עת של אחד מרבותי בעת לימודי בישיבה, הרב אליעזר הללה ז"ל.
הרב הללה הגיע אלינו לישיבה בתקופה מאד קשה עבורנו. ביום הראשון של זמן קיץ נהרג מורנו הגאון הרב שמואל גרינפלד, שהיה ר"מ בישיבה, בתאונת דרכים מחרידה בעת שנסע עם כל בני המשפחה לרכוש תפילין לבר מצווה של בנו. במהלך זמן קיץ הוזמנו רבנים שונים כמתמודדים למלא את תפקיד הר"מ להעביר שיעורים כלליים בישיבה. בין אלו שהגיעו היו רבנים ותיקים שהיו ידועים כתלמידי חכמים ומחנכים ותיקים. היו אחרים שהיו בתחילת דרכם בעולם הרבנות וההוראה. מצד אחד, אנחנו התלמידים ידענו שלא יימצא מישהו שיוכל להכנס לנעליו של הרב גרינפלד, אך מצד שני זה מה שחפשנו. וכמובן שהתאכזבנו מרוב המועמדים. אינני בוחן כליות ולב, אך יש לי תחושה שתהליך דומה עבר גם על ראשי הישיבה שלא הצליחו להגיע להסכמה על הר"מ החדש. הסתיים זמן קיץ והר"מ החדש לא נמצא.
במהלך חופשת בין הזמנים ראשי הישיבה הסכימו ביניהם על מינויו של הרב אליעזר הללה לתפקיד הר"מ. הרב אליעזר היה בוגר כולל לדיינות בפסגות ושמש כרב קהילת "אדרת אליהו" בשכ' גילה בירושלים. חכמתו הרבה באותה עת היתה שהוא לא ניסה להכנס לנעליו של הרב גרינפלד, אלא להיות מי שהוא ולמלא את תפקיד הר"מ באופן הכי טוב שהוא יכל.
הוא היה ענו מאד, לא החזיק מעצמו יותר מדי, ונהנה לצחוק מבדיחותיו שלו ומבדיחותיהם של אחרים. מלבד היותו מענטש ובעל מידות טובות, הוא גם היה תלמיד חכם. אחרי שהכרנו את הרב גרינפלד כתלמיד חכם בעל יכולות כמעט לא אנושיות, הרב הללה הציג בפנינו דמות של תלמיד חכם שאנחנו התלמידים יכולים לשאוף להיות כמותו.
כשהתחלנו חבריי ואני ללמוד למבחני הרבנות, זה היה הוא שהדריך אותנו ודאג שלא נפספס רבי עקיבא איגר חשוב, התייחסות חשובה של שו"ת כזה או שו"ת אחר וכד'. כרב קהילה גם נתן לנו מבט של עולם המעשה, ולא השאיר את החומר רק בספרים.
אחרי שהתארסתי הוא לימד אותי הלכות טהרת המשפחה לקראת החתונה. בניגוד למדריכי חתנים אחרים, בשיעור הראשון הוא אמר לי: "כדי לקרוא ספר קיצורי הלכות, אתה לא צריך אותי וללא ספק תוכל לעשות זאת בעצמך. אני פה כדי לעבור אתך על השלחן ערוך". וכך במשך השבועות הקרובים מצאתי עצמי עובר על כל סימני הלכות נדה בשלחן ערוך, תוך שהוא מסביר ומעיר שיש קולא כזאת בש"ך פה, והמנהג שם הוא כפי שמופיע בפתחי תשובה, וכדאי לזכור את מה שהרב עובדיה כותב בטהרת הבית בענין הזה וכו' וכו'. וכמובן שהוא לא השאיר את ההלכות כיבשות ותאורטיות, אלא ידע להוסיף את הנדבך של עולם המעשה: כיצד בפועל נוהגים, מתי יש מקום להקל ומתי נכון להחמיר וכד'.
היתה לו אהבה רבה לחושן משפט. בכל הזדמנות שהיתה לו להכניס לשיעור קצות, נתיבות, או ש"ך ארוך במיוחד הוא היה עושה זאת. לאחר שהוא עזב את עבודתו בישיבה, הוא עבד במחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים שם יכל להעמיק ולכתוב בנושאים אותם אהב כל כך.
קבצתי ממה שמצאתי ברשת כמה ממאמריו:
- מאתר מחלקה ראשונה
- מאתר דעת
הרב הללה הגיע אלינו לישיבה בתקופה מאד קשה עבורנו. ביום הראשון של זמן קיץ נהרג מורנו הגאון הרב שמואל גרינפלד, שהיה ר"מ בישיבה, בתאונת דרכים מחרידה בעת שנסע עם כל בני המשפחה לרכוש תפילין לבר מצווה של בנו. במהלך זמן קיץ הוזמנו רבנים שונים כמתמודדים למלא את תפקיד הר"מ להעביר שיעורים כלליים בישיבה. בין אלו שהגיעו היו רבנים ותיקים שהיו ידועים כתלמידי חכמים ומחנכים ותיקים. היו אחרים שהיו בתחילת דרכם בעולם הרבנות וההוראה. מצד אחד, אנחנו התלמידים ידענו שלא יימצא מישהו שיוכל להכנס לנעליו של הרב גרינפלד, אך מצד שני זה מה שחפשנו. וכמובן שהתאכזבנו מרוב המועמדים. אינני בוחן כליות ולב, אך יש לי תחושה שתהליך דומה עבר גם על ראשי הישיבה שלא הצליחו להגיע להסכמה על הר"מ החדש. הסתיים זמן קיץ והר"מ החדש לא נמצא.
במהלך חופשת בין הזמנים ראשי הישיבה הסכימו ביניהם על מינויו של הרב אליעזר הללה לתפקיד הר"מ. הרב אליעזר היה בוגר כולל לדיינות בפסגות ושמש כרב קהילת "אדרת אליהו" בשכ' גילה בירושלים. חכמתו הרבה באותה עת היתה שהוא לא ניסה להכנס לנעליו של הרב גרינפלד, אלא להיות מי שהוא ולמלא את תפקיד הר"מ באופן הכי טוב שהוא יכל.
הוא היה ענו מאד, לא החזיק מעצמו יותר מדי, ונהנה לצחוק מבדיחותיו שלו ומבדיחותיהם של אחרים. מלבד היותו מענטש ובעל מידות טובות, הוא גם היה תלמיד חכם. אחרי שהכרנו את הרב גרינפלד כתלמיד חכם בעל יכולות כמעט לא אנושיות, הרב הללה הציג בפנינו דמות של תלמיד חכם שאנחנו התלמידים יכולים לשאוף להיות כמותו.
כשהתחלנו חבריי ואני ללמוד למבחני הרבנות, זה היה הוא שהדריך אותנו ודאג שלא נפספס רבי עקיבא איגר חשוב, התייחסות חשובה של שו"ת כזה או שו"ת אחר וכד'. כרב קהילה גם נתן לנו מבט של עולם המעשה, ולא השאיר את החומר רק בספרים.
אחרי שהתארסתי הוא לימד אותי הלכות טהרת המשפחה לקראת החתונה. בניגוד למדריכי חתנים אחרים, בשיעור הראשון הוא אמר לי: "כדי לקרוא ספר קיצורי הלכות, אתה לא צריך אותי וללא ספק תוכל לעשות זאת בעצמך. אני פה כדי לעבור אתך על השלחן ערוך". וכך במשך השבועות הקרובים מצאתי עצמי עובר על כל סימני הלכות נדה בשלחן ערוך, תוך שהוא מסביר ומעיר שיש קולא כזאת בש"ך פה, והמנהג שם הוא כפי שמופיע בפתחי תשובה, וכדאי לזכור את מה שהרב עובדיה כותב בטהרת הבית בענין הזה וכו' וכו'. וכמובן שהוא לא השאיר את ההלכות כיבשות ותאורטיות, אלא ידע להוסיף את הנדבך של עולם המעשה: כיצד בפועל נוהגים, מתי יש מקום להקל ומתי נכון להחמיר וכד'.
היתה לו אהבה רבה לחושן משפט. בכל הזדמנות שהיתה לו להכניס לשיעור קצות, נתיבות, או ש"ך ארוך במיוחד הוא היה עושה זאת. לאחר שהוא עזב את עבודתו בישיבה, הוא עבד במחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים שם יכל להעמיק ולכתוב בנושאים אותם אהב כל כך.
קבצתי ממה שמצאתי ברשת כמה ממאמריו:
- מאתר מחלקה ראשונה
- מאתר דעת
